באיזה תאריך מת יהושע בן נון ?

כ"ט ניסן תשפ"א- סימן תקע"ט- סעיף ב'- סימן תק"פ- סעיף ב'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מדוע הולכים לקברי ישראל לאחר השלמת סדר התענית?בשנה מעוברת באיזה אדר מתענים על מיתת משה רבינו שחלה בז' באדר? ומתי נחלקו בית שמאי ובית הלל?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תענית במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקע"ט סעיף ב' – סימן תק"פ סעיף ב']

הליכה לקברי ישראל לאחר השלמת סדר התענית

לאחר התפילה בשבע התעניות המבוארות לעיל, עושים כפי הסדר המיוחד שכתוב בשולחן ערוך, דהיינו, בכל יום משבעה תעניות האחרונות על הגשמים, מוציאים את התיבה לרחובה של עיר, וכל העם מתקבצים, ומתכסים בשקים, ונותנים אפר מקלה על גבי התיבה ועל גבי ספר תורה, ובראש אב בית דין, ובראש הנשיא, ואחר כך מעמידים אדם שיגיד בפניהם דברי כיבושים וכו', ולאחר הסדר הנ"ל, יוצאים כולם לבית הקברות, ובוכים ומתחננים שם, כלומר, בכך אנו אומרים לעצמנו, הרי אתם מתים כאלו, אם לא תשובו מדרככם, ולפי זה, אם אין קברי ישראל, הולכים על קברי כותים, אבל מבואר במשנה ברורה בשם המגן אברהם, שזה הכל לפי הטעם הראשון בגמרא, שצריך לצאת לבית הקברות כדי לרמוז להם שאם אתם לא שבים בתשובה הרי אתם כאילו מתים, ואם כך, כשאין קברי ישראל, הולכים על קברי כותים, אבל לפי הטעם השני המבואר בגמרא, שהסיבה שיוצאים לבית הקברות היא כדי שיבקשו המתים רחמים עלינו, אין ללכת על קברי כותים.

תענית בימים שאירעו בהם צרות לאבותינו

אלו הם הימים שאירעו בהם צרות לאבותינו, וראוי להתענות בהם, ואף על פי שחלק מהימים האלו הם בראש חדש, יש מי שאומר שיתענו בהם, וטוב שלא להשלים בראש חדש. ומי שמחמיר על עצמו שלא להתענות בראש חודש, הדין הוא, שאם קרתה לו צרה והוא רוצה להתענות בראש חודש ניסן על צרתו, אסור כיוון שתמיד הוא נוהג איסור בראש חודש.

א' בניסן – מתו בני אהרן.

י' בניסן – מתה מרים ונסתלק הבאר.

כ"ו בניסן – מת יהושע בן נון, ויש גורסים כ"ח בניסן.

י' באייר – מת עלי הכהן ושני בניו, ונשבה ארון ה'.

כ"ח באייר – מת שמואל הנביא, ובמגילת תענית כתוב בכ"ט באייר.

כ"ג בסיון – בטלו הביכורים מלעלות לירושלים בימי ירבעם בן נבט.

כ"ה בסיון – נהרג רשב"ג ורבי ישמעאל ור' חנינא סגן הכהנים.

כ"ז בסיון – נשרף רבי חנינא בן תרדיון וספר תורה עמו.

א' באב – מת אהרן הכהן.

י"ח באב – כבה נר מערבי בימי אחז, ויש גורסים בי"ז, וראוי להחמיר בשתיהם.

י"ז באלול – מתו מוציאי דיבת הארץ, ולפי גירסת הבית יוסף בשם הקדמונים זה בז' באלול.

ה' בתשרי – מתו עשרים איש מישראל, ונחבש רבי עקיבא.

ז' בתשרי – נגזרה גזרה על אבותינו שימותו בחרב וברעב ובדבר, מפני מעשה העגל, ויש גורסים ו' תשרי.

ז' במרחשוון – עוורו עיני צדקיהו ושחטו בניו לעיניו, ובמגילת תענית ובהלכות גדולות גרסו, ו' במרחשוון.

כ"ח בכסלו – שרף יהויקים המגילה שכתב ברוך מפי ירמיהו.

ח' בטבת – נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך, והיה חשך בעולם שלשה ימים.

ט' בטבת – לא ידוע איזה היא צרה אירע בו.

ה' בשבט – מתו הזקנים שהיו בימי יהושע, ובמגילת תענית גורסים ח' בשבט.

כ"ג בשבט – התקבצו כל ישראל על שבט בנימין על העניין של פילגש בגבעה.

ז' באדר – מת משה רבינו ע"ה, ובשנה מעוברת יש דעות בין האחרונים, אבל מתענים באדר בראשון.

ט' באדר – נחלקו בית שמאי ובית הלל.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן