כיצד בוחרים חזן לתפילה בתעניות ?

כ"ו ניסן תשפ"א- סימן תקע"ז- סימן תקע"ט- סעיף א'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

באיזה אופן מתענים על ריבוי גשמים בארץ ישראל?מה עושים כשלא שייך להתענות כפי סדר התעניות? מדוע מוציאים ספר תורה לרחובה של עיר? ומה הטעם שצריך שיהיה החזן עם נעימה וקול ערב?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תענית במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקע"ז סעיף א' – סימן תקע"ט סעיף ט"ז]

תענית על נזקי הגשמים

אם המצב של ריבוי הגשמים גורם לכך שהגשמים מטשטשים את הקרקע ומונעים את המחרישה, בכל מקום שזה קורה, מתריעים ומבקשים רחמים, ואפילו שזה קרה בארץ ישראל, ואף על פי שמבואר בסימן תקע"ו סעיף י"א שבארץ ישראל לא מתפללים על ריבוי גשמים שייפסקו, משום שהיא ארץ הרים והבתים בנויים באבנים, וריבוי גשמים זה דבר טוב, בכל זאת, אם הם מטשטשים הקרקע ומונעים המחרישה, מתריעים ומבקשים רחמים, והמשנה ברורה אומר, שמהלשון 'מתריעים', משמע שינהג בזה כפי סדר תעניות המבואר בסימן תקע"ה.

תענית שלא כפי סדר התעניות

אם אין זמן להתענות כפי סדר התעניות, אלא צריך להתענות באופן רצוף, וכן אם אין זמן להתריע כסדר שאר תעניות, לא גוזרים תענית על הציבור, כי רוב הציבור לא יכולים להתענות כל יום, אלא מתריעים בכל יום ובכל תפילה, ואם היחידים רוצים להתענות, מותר להם ואפילו ברציפות, והחידוש בזה הוא, שלא חוששים שמא אחד מהם יחלה, ובעננו שאומרים בשומע תפילה יאמר הש"ץ, 'יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלקי אבותינו, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עם בניך במידת הרחמים, ותיכנס להם לפנים משורת הדין, ובטובך הגדול רחם עליהם, שאין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל, והם עמך ונחלתך אשר הוצאת מארץ מצרים, ואינם יכולים לקבל לא רוב רעה ולא רוב טובה, השפעת עליהם רוב טובה, אינם יכולים לקבל, כעסת עליהם, אינם יכולים לקבל, יהי רצון שיהא רווח בעולם וזכור רחמיך'.

יחיד מתענה ומתפלל על צרתו

כשם שהצבור מתענים ומתפללים על צרתם, כך כל יחיד מתענה ומתפלל על צרתו, כיוון שהתענית היא מדרכי התשובה וההכנעה, ולכן כל יחיד ויחיד מחויב לחפש בדרכיו בעת צרתו ולשוב אל ה', וכתב הפרי מגדים, שמשמע מלשון זה, שיש עליו חיוב להתענות, ולכן, אם היה לו חולה או תועה במדבר, או חבוש בבית האסורים, צריך להתענות ולבקש רחמים בתעניתו, ולא יתענה בשבת ומועד, חנוכה ופורים וראש חודש, וכן לא יתענה בערב יום הכיפורים.

סדר התענית

בכל יום משבעה תעניות אחרונות של גשמים מתפללים כפי הסדר הזה:

מוציאים את התיבה עם ספר התורה לרחובה של עיר, והטעם, כדי להתבזות בפרהסיא, וכן משום גלות שגלינו מבית הכנסת, וגלות מכפרת עוון, ונפקא מינה בין שני הטעמים היא, באופן שאין אפשרות להתפלל ברחובה של עיר, לפי הטעם הראשון שזה עניין של ביזיון בפרהסיא, אז אם אי אפשר מחמת כל סיבה שהיא להוציא את התיבה לרשות הרבים, אין עניין להוציא אותה לבית אחר, אבל לפי הטעם השני, גם אם אין אפשרות להוציא את התיבה לרשות הרבים, יוציאו אותה לבית אחר מחמת גלות, וכל העם מתקבצים יחד ומתכסים בשקים, כדי לומר, הרי אנחנו חשובים לפניך כבהמה, והרי דרך הבהמה לכסות בשק, ולכן יכסה את עצמו בשק על הבגדים, ונותנים אפר מקלה (אפר של דבר שנשרף) על גבי התיבה ועל גבי ספר תורה, כדי להגדיל הבכייה ולהכניע את לבם, והטעם, משום 'עמו אנכי בצרה', וכן 'בכל צרתם לו צר', שהקב"ה כאילו משתתף בצרת עם ישראל, ואחד מן העם נוטל האפר ונותן בראש הנשיא ובראש אב בית דין, במקום הנחת תפילין, ולא יניחו הם האפר בעצמם, ובאופן כזה, הבושה שלהם מרובה בכך שמישהו אחר נותן עליהם אפר מקלה, וכל אחד ואחד נוטל אפר מקלה ונותן בראשו, ואחר כך מעמידים ביניהם זקן חכם, והם יושבים, ואם לא היה שם זקן חכם, מעמידים חכם, ואם לא היה שם לא זקן ולא חכם, מעמידים אדם של צורה, דהיינו, אדם שראוי למנות אותו פרנס על הציבור, ואומר לפניהם דברי כיבושים, דהיינו, דברים שכובשים ומעוררים הלב לתשובה, ואומר, אחינו, לא שק ולא תענית גורמים, אלא תשובה ומעשים טובים; שכן מצינו, שלא נאמר באנשי נינווה, 'וירא אלהים את שקם ואת תעניתם', אלא, וירא אלהים את מעשיהם', ובקבלה הוא אומר, 'קרעו לבבכם ואל בגדיכם', ומוסיף בעניינים אלו כפי כחו, עד שיכניע לבם וישובו תשובה גמורה, ואחר שגומר את דברי הכיבושים, עומדים בתפלה, ומעמידים שליח צבור הראוי להתפלל בתענית אלו, ואם אותו אחד שאמר דברי כיבושים ראוי להתפלל, מתפלל הוא בעצמו, ואם אינו ראוי, מורידין אחר. ומי הוא הראוי להתפלל בתעניות אלו, איש שהוא רגיל בתפלה, שבכך לא יטעה בתפילה, וכן איש שרגיל לקרות בתורה נביאים וכתובים, ומטופל בילדים, ואין לו פרנסה, ויש לו יגיעה בשדה, ולא יהיה בבניו ובני ביתו וכל קרוביו והנלווים אליו בעל עבירה, אלא יהיה ביתו ריקן מן העבירות, ולא יצא עליו שם רע בילדותו, ויהיה שפל ברך ומרוצה לעם, ויש לו נעימה וקולו ערב כדי שימשוך את הלב, ואם היה זקן עם כל המידות האלו, הרי זה מפואר, ואם אינו זקן, הואיל ויש בו כל המידות האלו, יתפלל.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן