מעשה שהיה בהורי היקרים שהיה צמוד לדירתם איזה מחסן ישן וכאשר גדלה המשפחה הם החליטו להפוך את המחסן מדירת עראי לדירת קבע, דבר שלפי החוק מהוה עבירה על החוק,
אם חשבנו שאף אחד לא ילשין, למרבה הצער היה לנו שכן שעינו הייתה רעה והוא פשוט הלך והלשין.
ואז כמובן העיריה יצאה מגדרה וגילתה חריצות יוצאת דופן. ושלחה מיד פקח עם מצלמה שיצלם את המקום לפני שיהיה הפסק דין שצריך להרוס את התוספת.
והורי לא ידעו מה לעשות?
אך ידענו שאין לנו על מי להישען רק על אבינו שבשמים.
וכך הם התחזקו בתפילה.
ולמחרת הפקח הגיע והוא צילם את האירוע מכל הכיוונים והכין דו"ח חריף ותקיף.
והלך לדרכו.
אבל כאשר הוא הלך לדרכו.
הורי שמו לב שהוא שכח את המצלמה שלו בביתם.
והורי התקשרו אליו שיחזור כי נאבדה לו המצלמה.
והפקח התפעל מיושרם שהרי הוא כה הרע להם, וכתב דו"ח כזה לא טוב, והיו צריכים לקחת את המצלמה ויכחישו שהם מצאו, ואז הוא יינזף ע"י העיריה שהוא מועל בכספי עירייה ועכ"פ יצטרך לשוב ולצם מחדש.
ישב הפקח וקרע את הדו"ח הראשון וכתב דו"ח חדש שבסה"כ הם החליפו אבנים לקיר שהיה קיים דבר שהוא מותר לפני החוק.
וכך הם ניגשו אל המשפט מצורף בחו"ד של הפקח.
והם ניצלו מהמשפט אך ורק ע"י הישרות וכח התפילה.
(הרב פנחס זרביב למעשה)