לפני כמה חודשים סיים מייבש הכביסה שלנו את חייו בצורה טראגית ביותר…
תוך כדי עבודה הוא השמיע קולות מוזרים, העלה עשן והתפוצץ. לא עבר זמן רב וכל הדירה עלתה באש. כל מי שהיה אז בבית ברח, וברוך ה' נפשנו נותרה לנו לשלל. עמדנו בפני מצב לא פשוט. אמנם על הדירה היה ביטוח וכך יכולנו להשיג שיפוץ יסודי לדירה שנפגעה, אבל על התכולה לא היה ביטוח, ואנחנו היינו צריכים להתחיל מאפס. נשארנו עם הבגדים שהיו לעורנו, ומלבדם לא
היה לנו שום דבר. לא מכשירי חשמל, לא ארונות בגדים, לא ספרים ולא כלים.
מדהים איך ברגע אחד אדם יכול להפוך לחסר כול וליפול תחת עול כספי כבד. בינתיים, באין לנו קורת גג לישון תחתיה, הלכנו לבית ההורים. שם פגשנו את האחים והגיסים, שהגיעו כדי לראות במה אפשר לסייע לנו. אחד מהם אמר לי, שהגיס שלו שמע על השריפה ולקח את העניין ללב. הוא החליט לתרום לנו מייבש חדש, במקום זה שנשרף.
עבר זמן, התאוששנו. בין השאר קנינו מייבש חדש ויידעתי את הגיס של גיסי כמה זה עלה, ואכן הוא הכניס לנו לחשבון סכום תואם. כעבור חודשיים, כאשר התקשרתי במיוחד כדי להודות לו על התרומה ועל המחשבה והלב שמאחוריה, הוא אמר לי: "איני יודע מי עשה חסד עם מי. תשמע מה קרה לנו ותסיק מסקנה בעצמך.
"באותו יום שאני מכניס לך את הכסף לחשבון, אנחנו נמצאים בביתנו, ופתאום מרגישים ריח מוזר של משהו שרוף. אשתי בודקת ומחפשת בכל הבית את מקור הריח, עד שהיא רואה שהשקע של המייבש עולה באש. מיד ניתקנו את זרם החשמל וברוך ה' כיבינו את האש בזמן. איני יכול לדמיין מה היה יכול לקרות (אני דווקא לא צריך לדמיין. יש לי כבר ניסיון בזה…) אם היו עוברות רק דקות מספר בלי שנבחין בכך. אני מרגיש שהצער שנחסך ממני, הוא בזכות המייבש החדש שלך!".
ילדה במתנה
נתתי לקרוב משפחתי מכספי מעשר, כמה מאות שקלים לכבוד יום טוב. כמה ימים אחר כך קרה לי נס גדול. יש לי על השיש משטח שנועד להניח עליו סיר חם. נראה שהמשטח עמד עקום, כך שכאשר הניחו את הסיר החם, הוא גלש ונפל לכיוון הרצפה, על הראש של הילדה שלי, תינוקת בת תשעה חודשים.
כששמעתי את קול הנפילה נבהלתי מאוד, פחדתי שארע כאן אסון. אני ניגש באימה אל התינוקת שלי, ממשש לה את הראש ורואה שלא קרה לו כלום! הסיר החם לידה, קודם לכן הוא היה על הראש שלה, והיא… צוחקת!
הבנתי שלא קרה כאן דבר פשוט, וחשבתי: מי יודע, אם לא זכות הצדקה שנתתי לקרוב משפחתי, היא שהצילה את בתי, כנאמר "צדקה תציל ממוות". התקשרתי אליו ואמרתי לו: "בזכותך קרה לנו נס גדול".
והוא מדגיש לי שכל זה קרה בעת רצון מיוחדת, כשהוא אומר לי: "תדע לך שברגעים אלו ממש, אני עורך קנייה לכבוד החג בכסף שנתת לי". הוא קיבל קנייה לחג, ואני – ילדה בריאה ושלמה. עכשיו תגידו אתם: מי קיבל מתנה יותר גדולה?
בשביל שתתעשר
לפני סוכות הביא לי מישהו אלף שקלים להוצאות החג. ההשקעה הכפילה את עצמה חשבתי לעצמי, שאמנם המצב שלי לא קל, אבל אני מכיר יהודי שהמצב שלו קשה בהרבה יותר. העברתי לו את המתנה.
באותו יום הביא לי מישהו אחר חמש מאות שקלים, ושוב עשיתי את החשבון שאני עוד איכשהו מסתדר, אבל השני מוכרח את הכסף הזה. גם את הסכום הזה העברתי.
עברו כמה ימים, והנה אני מקבל ממישהו שלושת אלפים שקלים. סכום כפול מכל המתנות שהעברתי הלאה. סיפרתי על כך לאבי שליט"א והוא אמר לי: "הרי זו גמרא מפורשת, 'ראה אדם שמזונותיו מצומצמים יעשה בהן צדקה'". והוא סיים במתיקות: "אין צורך לדאוג. דאגה לא עוזרת, נס משמים שהדאגה לא עוזרת, כי אם הדאגה היתה עוזרת, היינו צריכים להסתובב כל היום מודאגים!"
(גיליון השגחה פרטית, תצוה-כי תשא תשפ"ב)