אדם שהתענה יום אחד ורוצה להאריך תעניתו ליום נוסף האם צריך קבלת תענית על יום זה? │ מה הדין באדם שצם עד חצי היום מחמת שהיה טרוד בעסקיו ורוצה להמשיך ולצום עד סוף היום? │ ובאיזה תענית לא אומרים 'עננו'? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תענית במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקס"ב סעיפים ט' – י"ב]
הארכת תענית ליום נוסף ללא קבלת תענית
אדם שרוצה להתענות, הדין הוא, שאם הוא לא קיבל עליו את התענית מבעוד יום, אף על פי שבסופו של דבר הוא התענה, לא יצא ידי חובת התענית, וגם לא יכול לומר 'עננו', והחידוש בזה הוא, שאפילו שהוא רוצה להמשיך ולהתענות יום נוסף, ואם כך, היינו חושבים לומר שזה המשך של יום התענית הראשון, ומספיקה לו קבלת התענית של היום הקודם ואינו צריך לקבל קבלת תענית מחודשת על היום הבא, על זה בא החידוש, שלא, ואדם שקיבל על עצמו להתענות יום אחד, ובסיום היום המשיך להתענות יום נוסף, התענית של היום הנוסף לא עלתה לו אם לא קיבל אותה על עצמו מבעוד יום, ואפילו אם קיבל על עצמו את התענית בלילה לפני התחלת התענית, לא מועיל, אלא צריך לקבל אותה על עצמו דווקא מבעוד יום, ובכל זאת, נחשבת תענית זו לתענית שעות, ויכול לומר 'עננו' לפי הדעה הראשונה לקמן בסעיף י', ויש חולקים וסוברים, שאם דעתו להתענות יום שלם, אין על קבלה זו שם של תענית שעות, ולא יכול לומר 'עננו', אבל יכול לומר 'עננו' בשומע תפילה ללא קבלת תענית כלל.
תענית שעות
אדם שהיה טרוד בעסקיו וחפציו ומתעסק בצרכיו, ולא אכל עד חצות היום או עד שעה תשיעית, והחליט להתענות את השעות שנשארו מהיום, אפילו שהחלטה זו הייתה קבלה בלב והוא לא הוציא אותה בשפתיו, נחשב לתענית, ולא יאכל בשעות אלו, ויכול לומר 'עננו' בתפילתו, כיוון שלפני שהתחיל להתענות את השעות האלו, הוא קיבל על עצמו אותם בקבלת תענית, ויש אומרים, שגם באופן כזה לא יכול לומר 'עננו', אלא אם כן קיבל על עצמו מבעוד יום להתענות מחצות ואילך את השעות האחרונות של היום, אבל יש תענית שעות שלא צריך לקבל על עצמו ויכול לומר 'עננו', והיא, באופן שקיבל על עצמו להתענות עד חצי היום, וכשהגיע לחצי היום, החליט לסיים את התענית עד סוף היום, באופן כזה, יכול לומר על סוף היום 'עננו' אפילו שהוא לא קיבל על עצמו את השעות האלו מבעוד יום, וכן באופן שקיבל על עצמו תענית מחצות היום ואילך, ולמחרת החליט שלא לאכול גם בחצי הראשון של היום, יכול לומר 'עננו', אבל באופן שלא קיבל על עצמו בכלל, לפי הדעה השנייה לא יוכל לומר 'עננו', גם אם הוא החליט במשך היום להפוך את זה לתענית.
אמירת 'עננו' במתענה חצי יום
אדם שקיבל עליו תענית עד חצי היום, וכשהגיע חצי היום, אכל, או שאכל עד חצי היום, וקיבל עליו את התענית מחצי היום והלאה, אינה נקראת תענית לתפילת 'עננו', ולכן, לאחר מכן לא יוכל לומר 'עננו'.
קבלת תענית בתענית ציבור
כל מה שלמדנו שתענית שלא קיבל על עצמו אדם מבעוד יום אינה תענית, זה דווקא בתענית יחיד, אבל תענית שגוזרים על הציבור, אין צריך לקבל אותה במנחה, אלא הש"ץ מכריז על התענית, והיא מקובלת, ויש אומרים, שכל זה רק בארץ ישראל שהיה להם נשיא, וגזירתו קיימת על כל ישראל, וזה מועיל לכל יחיד ויחיד שתחול עליו התענית בלי קבלה, אבל בחוצה לארץ, צריכים כל הציבור לקבל על עצמם את התענית כל אחד ואחד באופן פרטי, ולדינא, נראה שצריך להחמיר כהדעה הראשונה, ולכן, אפילו שהיחידים לא קיבלו על עצמם את תענית הציבור, התענית חלה עליהם, וצריכים להתענות.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א