סיפר ד"ר ר' דוד אפלבאום הי"ד, שבהיותו רופא מתלמד בבית החולים, התלווה לרופא מומחה שהדריך אותו ברפואה מעשית. והנה הגיע הרופא ללמד אותו כיצד מחדירים זונדה לוושט דרך האף. הרופא השכיב את המטופל על צד ימינו וניסה להחדיר את הצינור, אך הצינור 'סירב' להשתחל פנימה… הוא ניסה שוב ולא הצליח.
ר' דוד נזכר בדברי הגמ' במסכת פסחים דף קח ע"א (לפי פירוש הרשב"ם ד"ה שמא) ש"הסיבת ימין לא שמה הסבה, ולא עוד אלא שמא יקדים קנה לוושט", כי כשמטים על צד ימין – קנה הנשימה נפתח מעצמו, והמאכלים עלולים להיכנס לקנה במקום לוושט… העיר ר' דוד לרופא: עדיף להשכיב את המטופל על צד שמאל…
הרופא כעס: מי אתה – פרח רפואה צעיר, שתדריך אותי – הרופא הוותיק?!!!
ענה לו ר' דוד: זה לא רעיון שלי, זה דין מפורסם בתלמוד…
"בתלמוד?! אני מדען! אני לא עובד לפי התלמוד!" צעק הרופא וניסה בשלישית להשחיל את הזונדה דרך אפו של המטופל בחוסר הצלחה, בעוד המטופל משתנק ומשתעל בחוסר נוחות…
"טוב, דוד, בא תנסה אתה לפי שיטות הסבתא שלך', אמר הרופא, ושניהם יחד השכיבו את המטופל על צד שמאלו, והחלו להחדיר את הצינור דרך אפו. וראה זה פלא, הצינור נכנס והחליק פנימה כמעט עד הקיבה!
הרופא נדהם: "דוד, אתה אלוף!!!". אך דוד ענה לו: אני לא כלום! זאת ידיעה שכל בחור שלומד מסכת פסחים יודע, דברי חז"ל והמפרשים שנאמרו ברוח קדשם לפני אלפי שנים…
(גיליון 'כשרות הבשר', הובא עי הרב פנחס זרביב מכון למעשה)