היכן מקבל אדם על עצמו תענית יחיד? │ מה הוא נוסח קבלת התענית? │ כיצד מותר לאדם לאכול ולשתות לאחר שקיבל על עצמו תענית? │ ואיזה תענית מקבלים על ידי 'מי שברך'?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תענית במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקס"ב סעיפים ו' – ח']
קבלת תענית יחיד בתפילת מנחה
כל תענית יחיד שלא קיבל עליו אדם מבעוד יום, אינה תענית, וזמן קבלת התענית הוא בתפילת המנחה בברכת שומע תפילה, וטעם הדבר הוא, שכשם שבברכה זו מותר לאדם לשאול את צרכיו בשומע תפילה, כך מותר לו לקבל בה את התענית, וכן יכול לקבל את התענית לאחר שסיים תפילתו לפני שעוקר רגליו, ואומר, 'הריני בתענית יחיד מחר', וזו קבלה קלה יותר מתענית ציבור, ובכך מדגיש שאינו מקבל על עצמו את התענית כחומר תענית ציבור, אלא כחומר תענית יחיד, וכן מוסיף, 'יהי רצון שתהא תפילתי ביום תעניתי מקובלת'.
קבלת תענית יחיד בהרהור הלב
אדם שלא קיבל על עצמו את התענית בפיו, אם הרהר בליבו את קבלת התענית בפועל למחר, נחשב הדבר לקבלה, ואף על פי שבאופן שאדם אוסר דבר על עצמו בשבועה ונדר, לא חל האיסור עד שיוציא בפיו, בכל זאת לעניין תענית מספיק קבלה בלב, משום שתענית דומה לנדר של צדקה, ומועיל בזה קבלה בלב, ומביא המשנה ברורה בשם הט"ז, שמכיוון שעל ידי התענית מתמעט חלבו ודמו, נחשבת התענית כמו קרבן, והרי בקרבן נאמר, 'כל נדיב לב', שמספיק נדבה בלב.
הזמן האחרון לקבלת תענית
אומר הרמ"א, יותר טוב שיקבל את התענית קודם 'יהיו לרצון' או לאחר 'יהיו לרצון' לפני שיעקור רגליו, מאשר שיקבל בשומע תפילה, וטעם הדבר הוא, כדי שלא יפסיק בתפילתו, ומבאר המשנה ברורה, שלכתחילה צריך שקבלת התענית תהיה סמוך לתחילת התענית, ומטעם זה, ראוי להתפלל מנחה קטנה ביום התענית, דהיינו מתשע שעות ומחצה, כדי שקבלת הצום תהיה סמוך לתחילת התענית, אבל בדיעבד, אפשר לקבל את התענית גם לפני כן במנחה גדולה, וכן להפך, אם הוא לא קיבל את הצום בתפילת המנחה, יכול לקבלו כל זמן שעדיין יום, ומבואר בביאור הלכה, שלכתחילה יש עניין לקבל את הצום דווקא בתפילה, כדי שיבקש רחמים בתפילה שתתקבל תעניתו, אבל בדיעבד, אפשר לקבל את הצום גם בלי תפילה עד סוף היום, ויש צד נוסף בביאור הלכה, שאפילו לאחר השקיעה לפני צאת הכוכבים עדיין אפשר לקבל את הצום.
אכילה ושתיה לאחר קבלת התענית
אדם שקיבל על עצמו תענית בתפילת מנחה, אפילו שאוכל ושותה בלילה, לא הפסיד כלום, משום שעצם חיוב התענית הוא רק ליום, ולכן, אפילו שאוכל בין קבלת התענית לבין תחילת התענית בפועל, לא הפסיד בזה את קבלת התענית, וכן אם קיבל על עצמו להתענות כמה ימים זה אחר זה, להתענות בימים ולאכול בלילות, אפילו שאוכל כל הלילה, לא הפסיד כלום, משום שהקבלה שקיבל לכתחילה להתענות כך וכך ימים, מועילה לכל הימים הבאים אפילו שבלילות הוא אכל, והאכילה אינה הפסק בין קבלת התענית לבין הצום שיהיה בימים שאחר כך.
קבלת תענית לשני ימים רצופים
אדם שקיבל על עצמו להתענות שני ימים רצופים, יכול לאכול בלילה שקודם לתענית, אבל בין יום אחד לשני אסור לו לאכול, כיוון שהוא קיבל על עצמו להתענות שני ימים רצופים, ובתפילת מנחה בשני הימים יאמר 'עננו', כיוון שכל יום הוא יום בפני עצמו.
קבלת כמה תעניות שאינם רצופות
אדם שקיבל על עצמו במנחה ג' או ד' תעניות בלי רציפות אחד אחרי השני, כגון, שקיבל על עצמו להתענות שני חמישי ושני, יש מי שמסתפק, האם מספיק קבלה אחת לכל התעניות שהרי יש הפסק בין התעניות, או שצריך קבלה לכל תענית ותענית, אבל נהגו העם לקבל את כולם בקבלה אחת, ומספיק בכך, ומבאר המשנה ברורה, שנהגו העם, שזה מה שמברכים בשבת שלאחר פסח וסוכות את מי שמקבל על עצמו להתענות תענית בה"ב, והציבור עונים אמן, וזו קבלת התענית, ואין צריך לקבל את התענית במנחה שלפניו, ומכל מקום, אם לאחר מכן אותו אדם שקיבל על עצמו בעניית אמן אינו רוצה להתענות, רשאי, כיוון שלא הוציא בפיו את קבלת התענית, אבל לפי הדעות בסימן תקס"ג, שיש מחמירים שגם בהרהור לבד נחשב קבלת תענית, צריך להיזהר שאם ענה אמן על מי שבירך למתענים, לא יחזור בו מהתענית.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א