"ונגש משה לבדו"
כל גדולי העם היהודי ומנהיגיו שבכל הדורות, הרגישו עצמם כעניים ודלים בכל מה שקשור למילוי חובותיהם כלפי האלוקים, ולכן התנהגו כל ימיהם בענוות-אמת שהפליאה את כל רואיהם.
בבית הכנסת 'קהל חסידים' בשכונת 'שערי חסד' בירושלים, כך סיפר לנו הרב אברהם יוסף לייזרזון, התפללו כמה גאוני עולם, ובהם דודי מרן הגרש"ז אויערבאך ומרן הגאון מטשיבין. הרב לייזרזון משתפך בערגה רבתי, על דמויות הפאר שפארו את ה'מזרח' בבית הכנסת בשכונה החרדית העתיקה, והשפיעו מענוותם על כל הקהל:
"בהיותי ילד קטן, כך זכורני, לא הגיע פעם הגאון מטשיבין לתפילת שחרית לבית הכנסת. הדבר עורר דאגה אצל הסבא שלי, רבי חיים יהודה לייב אויערבאך, שביקש מבנו הגרש"ז לגשת לבית הגאון ולברר מה שלומו.
"הגרש"ז עשה מיד כפי שנתבקש, וחזר עם סיפור מדהים: 'כאשר נכנסתי לביתו של הגאון מטשיבין, ואמרתי לו שאבא ביקש ממני לדרוש בשלומו, השיב שהוא חש בטוב.
"'אם כן מדוע לא הגיע מר לתפילה?' – המשכתי לשאול, והגאון לא רצה להשיב.
"'רק לאחר הפצרות ובקשות רבות, גילה הרב מטשיבין מה מנע בעדו מלהגיע לבית הכנסת: 'כאשר יצאתי באותו בוקר מביתי לעבר 'קהל חסידים', הבחנתי במודעות גדולות שנתלו ופורסמו ברחובות העיר, והמבשרות על שיעור שאני עומד להשמיע בישיבת 'חיי עולם'.
"התארים שהכתירו אותי שם היו כל כך מוגזמים, עד שמרוב בושה לא יכולתי להמשיך בדרכי'"…
"ואגב", מוסיף הרב ליזרזון, "נתקלתי בסיפור דומה גם אצל דודי, מרן הגרש"ז זצ"ל. לשני הגאונים הללו היו, כידוע, קווי אופי מקבילים בכל מה שקשור לפשטות וענווה. בבוקרו של יום אחד קבלתי טלפון מהדוד, ובו הוא נשמע כמדבר מתוך כאב:
"'הראו לי עכשיו מודעת ברכה שפורסמה עבורי ב'המודיע', ואני רוצה לומר לך שבגלל התארים שנכתבו שם, יש לי ממש בושה לרדת עכשיו לבית הכנסת… אני מבקש ממך שתשאל את האיש שהכניס את המודעה, מדוע הוא גורם לי כל כך הרבה עגמת נפש, מדוע? האם עשיתי לו פעם רעה כלשהי?"
הרב לייזרזון נזכר באותו עני מרוד, מקבץ-נדבות ותיק ב'קהל חסדים', שהיה מתייצב מידי פעם ליד כסאו של גאון הדור מטשיבין, שהיה גאון עולם גם בפשטותו וענוותנותו, והיה משמיע בפניו את ה… המנון הרוסי, תוך שהוא עושה זאת בהתלהבות רבה, בתנועות ידים ובקול רם.
הגאון היה מאזין לו בסבלנות, ומעניק לו לאחר מכן נדבה הגונה ואף מוסיף לו ברכת 'יישר כח', ששימחה מאוד את ליבו של העני. המראה הנאדר הזה נצרב ונחרט בליבם של הילדים ובני הנעורים בשכונה, והותיר בהם רושם בל ימחה כיצד צריכים להתייחס לכל יהודי.
הרב לייזרזון מספר עוד, שהגרחי"ל אויערבאך, אביו של הגרש"ז, ביקש מהגאון מטשיבין שיבחן אותו מידי שבת על ענייני פרשת השבוע. הגאון נענה לכך, ומדיי שבת בשבתו היה סר למעונו כדי להיבחן.
"פעם אחת, בבואי לביתו בשעות אחר הצהרים של יום השבת, היקשתי משום מה על הדלת בחזקה, יותר מכפי הרגיל, והנה הגאון בכבודו ובעצמו פותח לי את הדלת, כדרכו בקודש.
"בעל הבית מלטף את פני בחיבה, ומעיר לי בעדינות וברוך אבהי, כי רצוי שמכאן ולהבא אקיש על הדלת 'לא כל כך חזק, כי אולי ישנים בבית', ואני, בילדות שנזרקה בי, עניתי ואמרתי שלא עלה בדעתי שהרב מטשיבין ישן בשבת אחר הצהריים…
"הגאון העלה חיוך על שפתיו, ולמחרת, ביום ראשון, כאשר פגש את הסבא, הגרחי"ל, אמר לו ברוב ענוותנותו: 'ילד ירושלמי קטן נצחני אתמול'"…
בואו ונשמע על ענוותנותם של גדולי ישראל עד היכן היא מגעת. הגאון רבי יגאל רוזן שליט"א ראש ישיבת 'אור ישראל', סיפר לנו שבתאריך א' באלול, היום שבו בני הישיבה חוזרים ללימודיהם לאחר בין הזמנים, המתינו לו פעם אב ובנו ליד פתח הכניסה להיכל הישיבה.
ראש הישיבה ניגש אליהם ושאל לחפצם, ולפליאת הגר"י רוזן השיב האב: "אני מעוניין להכניס את בני לישיבה". כשניסה ראש הישיבה להסביר שעכשיו לא מתקבלים בחורים חדשים, ומבחני הקבלה התקיימו ב'זמן קיץ', הציג האב את עצמו כרופא השיניים של מרן הגרש"ז אועירבאך, "ור' שלמה זלמן שלח אותי אליכם, לבקש בשמו שתקבל את בני לישיבה".
מאוחר יותר התברר שהבן למד במוסד תיכוני, ורצה לעבור לישיבה קדושה, האב לא התלהב מהרעיון, ולאחר ויכוח נמרץ עם בנו, החליטו השניים לגשת להגרש"ז, וכפי שיאמר כך יעשו.
ראש ישיבת 'קול תורה' המליץ לאב לקיים את בקשת בנו, ולהעבירו לישיבה, ואף המליץ לו על ישיבת 'אור ישראל' בפתח תקוה, כמי שמתאימה לכישוריו של הבן.
כיון שהיה זה כבר ממש לפני תחילת 'זמן' אלול, והגרש"ז הבין שב'אור ישראל' יערימו קשיים על קבלתו של בחור נוסף בעת הזו, אמר לאבא שהוא יכול לומר בשמו להגר"י רוזן שיקבל את הבן לישיבה.
הגרש"ז הבין, מן הסתם, שאם הדבר לא ייעשה עכשיו, והבן לא יתקבל לישיבה כבר לחודש אלול, יתכן שהבן עצמו ייסוג מהחלטתו לעבור לישיבה קדושה.
כך או כך, האב והבן הגיעו ל'אור ישראל', והאבא הציג בפני הגר"י רוזן שליט"א את בקשתו של מרן הגרש"ז לקבל את הבן לישיבה. והאב המשיך לומר לראש הישיבה:
"הגרש"ז אויערבאך ביקש להוסיף, שאם הרב אינו מאמין שהוא שלח אותי לכאן, הנה הוא מוסר את מספר הטלפון החסוי שלו, ומבקש שראש הישיבה יתקשר אליו".
ועכשיו באה ההפתעה העיקרית.
"רבי שלמה זלמן ביקש עוד לציין", אמר האב, "שאם ראש הישיבה יגיד שאינו מכיר אותי בכלל (את ר' שלמה זלמן…), ואינו יודע מי אני, אזי אני מזכיר לו שבאתי לנחם אותו"…
דהיינו, שלראש ישיבת 'קול תורה' הייתה הווה אמינא שהגאון רבי יגאל רוזן שליט"א, ראש ישיבת 'אור ישראל', לא מכיר אותו בכלל, ואינו יודע מי הוא הגאון המפורסם שבדור, רבי שלמה זלמן…
(מתוך הגדה של פסח 'חשוקי חמד')