האם מברכים על קריאת מגילת איכה?│מתי אומרים קדיש תתקבל בערבית של ליל תשעה באב?│ומדוע לא אומרים 'ובא לציון גואל'?│תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תשעה באב ושאר תעניות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו',סימןתקנ"ט סעיפים א' ב']
תשעה באב שחל במוצאי שבת
כתב השולחן ערוך, אם חל תשעה באב במוצאי שבת, לא אומרים 'צדקתך' במנחה שבשבת שלפניו, משום שתשעה באב נקרא 'מועד', וכמו ראש חודש שחל להיות ביום ראשון, שלא אומרים צדקתך בשבת שלפניו, ולעניין 'אב הרחמים' וכן הזכרת נשמות, מובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', בשם המשנה ברורה לעיל (בסי' רפ"ד סקט"ז) שאם חל תשעה באב בשבת, אף על פי שלא אומרים 'צדקתך', אומרים 'אב הרחמים', ומובא בשם הפרי מגדים, שגם מזכירים בו נשמות כבכל שבת, וכן אומרים 'אתה חוננתנו' בערבית של מוצאי שבת, ומתפללים בנחת ודרך בכי כאבלים, וכך גם קוראים את מגילת 'איכה', ובכל פרק ופרק מגביה החזן את קולו יותר, וכשמגיע לפסוק 'השיבנו', אומרים אותו הקהל בקול רם, וחוזר החזן ואומראותו, ושוב חוזרים הקהל ואומרים אותו, וכן חוזר גם החזן לאומרו, ולעניין ברכה על מגילת איכה, אם המגילה כתובה על קלף, אין למחות ביד מי שנוהג לברך עליה, וטוב שיחיד יקרא מגילת איכה גם ביום, ומובא כאן בהערה, שהמנהג כפי שמובא בלוח ארץ ישראל הוא, שביום קוראים איכה בציבור לאחר התפילה בלי ברכה, וציבור שלא קראו בלילה אפילו מחמת אונס, מובא כאן בהערה שכשקוראים ביום, לא מברכים, כיוון שכל החיוב הוא רק בלילה ולא ביום.
סדר תפילת ערבית בליל תשעה באב
בליל תשעה באב מתפללים ערבית, ואומר קדיש תתקבל לאחר ערבית,אבל לאחר איכה וקינות, אומרים קדיש בלי תתקבל, כיוון שכתוב באיכה, 'שתם תפילתי', ולכן לא אומרים 'תתקבל צלותהון', ואומרים 'איכה' וקינות, ולאחר הקינות ואיכה, אומר סדר קדושה, ומתחיל 'ואתה קדוש', ומשמיט את המילים 'ובא לציון גואל', משום שאין גאולה בלילה, וכן לא אומר 'ואני זאת בריתי', כיוון שזה נראה שהוא מקיים ברית על הקינות, וזה דבר שאינו ראוי, וכן מכיוון שהוא יום שאסור בדברי תורה, ולא שייך לומר 'לא ימושו מפיך', ואם חל תשעה באב במוצאי שבת, לא אומרים 'ויהי נועם', כיוון שעיקרה של תפילה זו נתייסד על הקמת המשכן, ועכשיו בית המקדש נחרב, וכן לא אומרים 'למנצח בנגינות', כיוון שזה לא מסדר היום, וכן לא אומרים 'ויתן לך', ומסירים את הפרוכת מארון הקודש על שם הכתוב באיכה, 'בצע אמרתו'.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א