איסור בשר ויין בתשעת הימים
* מנהג בני אשכנז וחלק מבני ספרד, שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מראש חודש אב עד לתשעה באב; ומנהג רבים מבני ספרד להחמיר בכך רק מב' באב ואילך.
* בכלל איסור בשר ויין ב'תשעת הימים', אסור גם לאכול בשר עוף, ולשתות מיץ ענבים. וכן נכללים באיסור זה כל מאכל ומשקה שמעורבים בהם בשר ויין, כאשר טעם הבשר והיין מורגש בהם.
* קטן אסור בבשר ויין בתשעת הימים אף כשלא הגיע לגיל חינוך. ויש אומרים שקטן בן שלוש וָמַטָּה, מותר בבשר וביין.
* לדעת השולחן ערוך, שתיית היין בהבדלה בתשעת הימים, מותרת כרגיל. ולדעת הרמ"א, אם יש במקום קטן שהגיע לגיל חינוך להבדלה ולברכות הנהנין, אך לא הגיע לגיל חינוך לאבילות – ישתה הוא את היין.
* בסעודת ברית מילה, פדיון הבן, או סיום מסכת, הנערכת בתשעת הימים, מותר לאכול בשר ולשתות יין. וישנן הגבלות שונות בקשר למהות המשתתפים בסעודה ומספרם.
* מן התורה, נדר אינו חל אלא על 'חפצא', כלומר שהנודר אוסר עליו דבר מסוים שיש בו ממשות, כגון שאוסר עליו בשר באכילה; ובאופן זה, חל הנדר גם על 'דבר מצוה'.
תספורת וגילוח בימי בין המצרים
* תספורת וגילוח אסורים בשבוע שחל בו תשעה באב, ומנהג בני אשכנז להחמיר בכך משבעה עשר בתמוז ואילך. והגילוח אסור בכל אזורי השיער שבגוף, למעֵט שְׂעַר השפם, שמותר לגלחו כאשר הוא מפריע לאכילה.
* למנהג בני אשכנז, נחלקו הפוסקים אם יש להחמיר בתספורת לקטן משבעה עשר בתמוז ובכביסה מראש חודש אב; או שבנוגע לקטן אין להחמיר אלא בשבוע שחל בו תשעה באב, כעיקר הדין. ולמעשה, נוהגים להקל בכיבוס בגדי תינוקות ופעוטות אף בשבוע שחל בו תשעה באב. ויש לבצע את הכיבוס בצינעה, אך לאחר הכביסה מותר לתלות את הבגדים לייבוש בפרהסיה.
איסור הרחיצה בתשעת הימים
* מנהג ישראל שלא לרחוץ במים חמים בשבוע שחל בו תשעה באב. ומנהג בני אשכנז להחמיר בכך כבר מראש חודש אב, ואף במים קרים. ואף למנהג זה, מותר לרחוץ את הפנים, הידיים והרגליים, במים קרים.
* בערב שבת 'חזון', מותר לחפוף את הראש במים חמים. והרגיל לרחוץ במים חמים בכל ערב שבת, רשאי לרחוץ גם את פניו, ידיו ורגליו במים חמים. ונחלקו הפוסקים אם מותר להשתמש בסבון.
* איסור הרחיצה ב'תשעת הימים', הוא רק כשנעשית לתענוג, אבל כשנעשית לשם הסרת לכלוך הריהי מותרת.
מֵהלכות ימי בין המצרים
* בימי 'בין המצרים', דהיינו משבעה עשר בתמוז עד לתשעה באב, אין מברכים ברכת 'שהחיינו' על פרי חדש, או על בגד חדש; ובשבתות שבימים אלו, מברכים שהחיינו.
* בימי בין המצרים, קיימת סכנה יתירה להינזק מִשֵׁד המכונה 'קֶטֶב מרירי', ולכן הזהירו חכמינו ז"ל שלא ללכת ביחידות בשעות מסוימות ביום, ושלא לצעוד במקום העובר בין 'שמש' לצל, וכן שלא להכות את הבנים ואת התלמידים.
* ב'סעודה המפסקת' שבערב תשעה באב, אסור לאכול יותר מתבשיל אחד, ואף בשתייה יש למעט מהכמוּת הרגילה, מלבד בשתיית מים.