מספר הרה"ג רבי נפתלי שמואל רייך שליט"א, משפיע דישיבת 'תורת דוד', מונסי ניו יורק:
אחד מחשובי הרבנים שליט"א מהעיר מונסי, אותו זכיתי להכיר בהיכרות אישית במשך שנים רבות, שאף תמיד בכל מאודו לחונן את עפר ארצנו ולעלות להשתקע בעיר הקודש והמקדש. זאת היתה שאיפת חייו, שלעת זקנותו יזכה להשתקע בארץ הקודש, וללמוד ולכתוב ספרים על מי מנוחות, באין מפריע. ואכן, לאחר עשרות שנים שניהל ברמה את קהילתו כאן במונסי, הוצעה לו משרת רבנות בירושלים עיר הקודש, בקהילה של עולים חדשים מארצות הברית.
ברגשות מהולים בשמחה עצומה על העלייה לארץ ישראל עם צער הפרידה מבני קהילתו, עלה לארץ הקודש. ברם, תכף מהרגע הראשון שהגיע לארץ, התהפך עליו הגלגל. הכסף שהיה מוכן עבור הדירה, נתקע בדרך בעקבות סיבוכי בירוקרטיה שונים; לגבי משרת הרבנות בקהילה המדוברת, התברר שהיו כמה אי-הבנות בסיכומים ביניהם, והקשה מכל – הוא נתקף לפתע בכאבי גב נוראיים והיה עליו לעבור ניתוח דחוף, ובגלל שעדיין לא הכיר את מערכת הבריאות במקומו החדש ולא ידע לאן לפנות, התעכב הכל, ובינתיים סבל ייסורים נוראים. בקיצור, המעבר לארץ ישראל, שעל פי דרך טבע היה צפוי להתנהל על הצד הטוב ביותר, התהפך בשעת מעשה על פניו, עד כדי כך, שחשב אולי אין לו ברירה אלא לחזור לחוץ לארץ.
סיפר לי אותו רב חשוב, שבהתחלה לא הבין מה קורה, ומתוך צרה ומצוקה שפך את מר ליבו לפני ה', ואמר: "ריבונו של עולם, הלא כל עלייתי לארץ ישראל הייתה בכדי לעשות רצונך. היה לי הכל באמריקה, דירה נאה, קהילה מבוססת, תלמידים ומעריצים, פרנסה בהרחבה וכו', עזבתי את הכל כדי להתפנות מכל עיסוקיי, שאוכל לשבת על התורה ועל העבודה כאן על אדמת ארץ ישראל, ולכתוב חידושי תורה במנוחת הנפש. למה כל זה קורה לי?!".
"ואז", סיפר לי אותו רב, "קלטתי פתאום באיזו טעות אני חי. אני אחליט לקב"ה איך טוב לו שאני אעבוד אותו?! אני אתן לו עצות כיצד לסדר את חיי?!".
מאותו רגע שנפלה בו הכרה זו, הפסיק להתפלל לה' שישנה את מצבו, ובמקום זאת עבד להשריש בקרבו, כי כל מה שעובר עליו הוא בהשגחה עליונה והוא לטובה. תפילותיו הפכו מתפילות של בקשות ותחנונים, לתפילות של פיוס והשלמה עם ריבון כל עולמים.
וראו זה פלא! לאט לאט, החלו ענייניו להסתדר בזה אחר זה על הצד היותר טוב, עד שכל דבר וענין שהיה צריך תיקון בא על מקומו בשלום.
היום, ב"ה, מכהן הוא כרב של קהילה מפוארת בירושלים עיה"ק, מוסר שיעורים לפני תלמידים מקשיבים, וגם יושב וכותב ספרים כאוות נפשו – עד ביאת גואל צדק בב"א. ומתי התחילה כל התפנית הזאת? כאשר הגיע להכרה שאת חשבונות שמים הוא ישאיר לשמים. עליו לייקר את הקשר עם הקב"ה בלי קשר למצבו הגופני והרוחני, ובלי קשר לכל מה שעובר עליו כאן בעולם הזה!
מתוך מאמרו בגיליון 'אספקלריא'