הרב זלמן רזניק
"אִם־בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ": פרש"י שתהיו עמלים בתורה
כתב מרן ראש הישיבה רשכבה"ג רבינו אהרן יהודה לייב שטיינמן זצוק"ל בספרו אילת השחר דודאי שיש חיוב ללמוד תורה ולקיים מצוות, וכל מה שיותר עולה לו בקשיים אז לפום צערא אגרא, אבל כאן הפסוק מגלה לנו דהאדם לא יוכל להגיע למדריגה ברוחניות בלי עמל.
אם נתבונן מעט בעמל התורה של מרן זללה"ה שלא ידעה גבולות, וכפי שסיפר הג"ר משולם דוד סאלאווייציק שליט"א שזוכר את מרן זללה"ה בגיל נעוריו בעיירה בריסק, איך שהי' יושב ועוסק כל היום בעסק התורה, וכך המשיך כל ימי חייו, עד שהי' שקוע בתורה מאד, עד שהגיע למדרגה שגם בשעת השינה הי' מהרהר בד"ת, כפי שמעידים שומעי לקחו שראו פעם שנרדם באמצע השיעור שהי' מוסר מידי יום בחומש ורש"י, וכשהתעורר החל לדבר בסוגיא במסכת זבחים, שבה עסק כמה שעות קודם לכן, והמשיך לדבר במסכת זבחים, עד שהתעורר לגמרי, והבחין שהוא נמצא כעת באמצע השיעור בחומש ולא בשיעור עמ"ס זבחים.
ואיך הגיע לזה רק ע"י שלימודו הי' עד כלות הכוחות ממש, ולא אחת ראו אותו על המטה עם הגמ' ביד, וכך נרדם תוך כדי לימוד.
כל שאיפת חייו היתה לדעת גמ' רש"י ותוס' בלבד ולא לזכור את כל הוויות העולם השונות, והרבה פעמים כאשר היו נכנסים אנשים ושואלים אותו אם הוא זוכר מקרה מסוים, תגובתו היתה אני צריך לזכור רק גמ' רש"י ותוס', וכן הי' גם להיפך אם הי' נזכר באיזה עובדא הי' מצטער אוי לי כי במקום זה הייתי צריך לזכור גמ' רש"י ותוס'.
ובאמת בשיעורים שהי' מוסר בישיבת פוניבז' הי' לומד בהספק גדול מאוד, ואמר בשם מרן החזו"א זצוק"ל שהבחורים בישיב"ק צריכים ללמוד עם כמה שיותר הספק.
ומעניין לציין שכאשר נשאל ע"י ת"ח שעומדים בפניהם הצעות למסור שיעורים בישב"ק או בישיבה גדולה, הי' אומר שבישיב"ק עושים יותר שטייגען, לפי שבישיבה קטנה לומדים יותר גמ' עם הבנה. וגם הבחורים עצמם לא נותנים מנוח שהם רוצים להבין כל מילה ומילה, וממילא המג"ש חייב להכין טוב את החומר, משא"כ בישיבות הגדולות שעיקר השיעורים הם סביב הסוגיא ולא בגמ' עצמה.
רגיל הי' רבינו זללה"ה לומר שבכל צבא יש חיל אויר ויש חיל רגלי, חיל אויר מפציץ מלמעלה וממשיך הלאה, אך חיל רגלי עובר לאט לאט ולא מדלג על כלום, כך גם הלימוד של בני ישיבה קטנה כמו "חיל רגלי", שלא מדלגים על כל תיבה של הגמ' רש"י והתוס'.
וכאשר נשאל מהו העצה להגיע להתמדת הלימוד ומתיקות התורה, ענה "מה שלומדים יותר מקבלים יותר חשק ללמוד". ולבחור אחד שביקש ברכה לטעם בלימוד (א' גישמאק אין לערנען) ואמר לו רבינו זללה"ה כשאדם רואה פרי ערב האם הוא מבקש ברכה לזה? כשהתורה עריבה לאדם אין הוא זקוק לברכה!
אך גם מה שאמרו חז"ל לפום צערא אגרא, אינו חייב להיות צער גדול אלא אפילו מאמץ קל ולכן כשהי' רבינו זללה"ה צריך ספרים לעיון תוך כדי הלימוד הי' רגיל לגשת ולהוציא את הספרים לבדו, ולא הניח לאחרים להביא לו, ונימק טעם הנהגתו זו משום לפום צערא אגרא, אך מנגד ראו בני הבית איך שמסדר את הש"ס שהי' משתמש בהם לעיון, כפי סדר הש"ס, ונימק שמסדר את הש"ס שכל כרך יעמוד במקומו, כדי שאם יזדקק לעיין בשעת הלימוד באחד הכרכים ימצא אותו מיד, ולא יזדקק לבטל זמן ע"ז.
ובעיקר הי' תמיד מעורר על החזרה, וכפי שהעיד על עצמו שבילדותו שלמד מסכת יבמות, וחזר עליה עשרות פעמים, כיון שרק ע"י חזרה אפשר לזכות לתורה שאם לא חוזרים שוכחים, וסדר החזרה של רבינו הי' כפי שסיפר תלמיד רבינו זללה"ה (בישיבה בכפר סבא) הרב שמואל גינצבורג ז"ל שהי' חוזר עם רבינו את הגמ' בע"פ את כל השקלא וטריא, ולאחר מכן הי' חוזר עמו את צורת הדף כדי לחזק את הזכרון של הגמ', וניכר הדבר הי' בשנותיו האחרונות של רבינו כאשר קהו עיניו, וקשתה עליו הקריאה, הי' חוזר בע"פ לשונות של גמ' בכל הש"ס, וכשהי' מבקש שיקריאו לו לשון גמ' מתוך הגמ', והי' מבקש שיפתחו בדף פלוני, והי' מצביע באצבעו בעמוד היכן הגמ' צריכה להיות.