"ולתתך עליון על כל הגויים" (כו יט)
אחד ממכריי הקרובים, סיפר לי עובדא שהתרחשה לאחרונה כאן בעירנו לייקווד, ושמע את כל הפרטים המדוייקים באופן אישי מבעל העובדא, וכך סיפר:
בעל העובדא התגורר בדירה שכורה עם משפחתו הברוכה בלעה"ר. יום אחד הודיע לו בעל הדירה כי הוא צריך את הדירה לעצמו להתגורר בה, ומבקש הימנו להתפנות בהקדם מהדירה. השוכר פנה לחפש בדחיפות דירה אחרת, אמנם הדבר עלה לו בקושי גדול, כי רוב הדירות היו קטנות מידי ביחס למשפחתו הגדולה, ומה שכן התאים בשבילו, לא עלה בידו להגיע עם בעלי הדירה לסיכום ברור.
האיש הזה מצא את עצמו מצד אחד בלא דירה להתגורר בה, כשמצד השני עומד בעל הבית – בעל הדירה – ומכה על קדקדו ואומר לו 'צא מן הדירה שלי!' – ואמנם ידועים דברי חז"ל שאמרו (מס' פסחים דף פ"ו ע"ב): "כל מה שאומר לך בעה"ב עשה חוץ מ'צא'" – אבל לאיש הזה לא היתה ברירה אחרת, מאחר שהבעה"ב אף התרה בו, באמרו שאם עד תאריך פלוני הוא לא מתפנה מהדירה, הוא יוציא את חפציו מחוץ לדירה ויזרקנו החוצה על טפיו וחפציו לרחובה של עיר…
לאחר מחשבה מעמיקה, הגיע מיודענו השוכר להחלטה, שבנסיבות אלו אין לו ברירה כי אם לחשוב על קניית דירה חדשה, וכשעשה לעצמו חשבון איזה סכום יש בידו, שהוא יכול לשלם על הדירה שתתאים למשפחתו הברוכה, הגיע לסכום של 410,000$ שבסכום זה יוכל לקנות דירה מרווחת לשכן את משפחתו. אמנם לאחר בירור יסודי, נוכח לדעת שבלייקווד אין לו את האפשרות הזאת לקנות דירה בסכום זה, ולכן החליט לחפש מחוץ ללייקווד. הוא התחיל לברר בעיר "דשאקסון" (Jackson) – הסמוכה ללייקווד, ושם מצא דירה שבעליה מבקשים עבורה לכל הפחות 400,000$, אך מאידך הם רוצים למוכרה לכל המרבה במחיר.
מיד רץ האיש הזה, והכניס הצעה (bid) על סך 410,000$, בתקוה שהדירה תישאר בסכום זה והוא יוכל לקנותה, שכן כאמור היו לו רק 410,000$. אך לאחר כמה ימים, כאשר בדק את ההצעות, ראה שמציעים כבר לקנות את הדירה בסך 480,000$, ולכן משך את ידו הימנה, והסיח דעתו מקניית הבית הזה, מאחר שאין בידו את הסכום לקנייתה.
ביום אחד, מתקשרים אליו, על הקו נמצא המתווך של הדירה, וברוב התרגשות הוא אומר לו "מזל טוב! הדירה שלך היא!"…
מיודענו פקח את עיניו ושאל את המתווך בתמיהה: "הלא אני הצעתי את ההצעה הנמוכה ביותר על סך 410,000$, ולאחר שבדקתי וראיתי שההצעות עומדות כבר על סך 480,000$ – משכתי את ידי הימנה, כיצד יתכן שהדירה היא שלי?"
אך המתווך הרגיעו ואמר לו: "הֶיֵה רגוע, הדירה הוא שלך ואין לך מה לדאוג!", אך האיש הזה כלל לא נרגע, משהו לא היה כאן כשורה בעיניו, ולכן לחץ על המתווך שיספר לו ויסביר לו בדיוק, כיצד הדירה הוא שלו אף שלא הציע סכום גבוה יותר ממה שהציע בתחילה – 410,000$.
אמר לו המתווך: "בוא ואסביר לך: הדירה שייכת לזוג גויים שחורים ש'נפרדה אצלם החבילה', וכשפנו לבית המשפט לסדר את ענייני הממונות, החליט השופט שהאשה היא הבעלים של כל הנכסים, והכריחו את הבעל לטפל ולטרוח במכירת הנכסים, ובהעברת דמי המקח לרשות האשה.
"אך הגוי עשה מאמצים להערים על אשתו כדי שלא תרוויח הרבה, ולכן החליט שהוא ימכור את הדירה לזה שהציע את ההצעה הנמוכה ביותר! והיות ואשתו אינה יודעת מה היה גובה ההצעות, שכן כאמור הטירחה במכירת הדירה הוטל בבית המשפט עליו ולא עליה, לכן היה יכול לעשות כאוות נפשו, ולכן היות שהצעת את ההצעה הנמוכה ביותר – זכית אתה בדירה"…
(מתוך 'נועם שיח' מכון 'אפריון לשלמה')