ההיתר לאכול בשר ויין בתשעת הימים בסעודת סיום מסכת, נפסק ברמ"א (סימן תקנא סעיף י), ומטעם זה רבים נהגו כשעורכים סעודת סיום מסכת, לאכול בשר ולשתות יין בסעודה זו [וראה במשנה ברורה שם ס"ק עג באופני היתר זה].
נדון מעניין נדון בפוסקים הקשור להלכה זו, על אחד שאיחר להגיע לסעודת הסיום מסכת, ולא הספיק לשמוע את הסיום עצמו, האם מותר לו לאכול בסעודה בשר ולשתות יין, או רק לאלו השומעים את הסיום עצמו נאמר היתר זה?
דעת הגר"מ פיינשטיין (שמעתא דמשה עמ' תכו) שהוא מותר באכילת בשר, כיון שהסעודה היא סעודת מצוה, כל אחד אף שלא שמע את הסיום רשאי לאכול בה בשר ולשתות יין.
אכן שאר גדולי הפוסקים לא מצאנו שהתייחסו לנדון זה בסעודת סיום בתשעת הימים, ורק דברו על סעודת סיום של הבכורות בערב פסח, ומצאנו שהגרי"י קניבסקי (תשובות והנהגות ח"ב סי' רי) וכן הגר"נ קרליץ (חוט שני פסח פ"א ס"ק ז) הורו, לעניין תענית בכורות שאף אם לא שמע את הסיום מותר לאכול בסעודה זו [אמנם יש לדון לחלק בין ההיתר בתענית בכורות להיתר אכילת בשר ויין בסעודת סיום בתשעת הימים].
מאידך, גם לגבי תענית בכורות מצאנו דעות האוסרות לאכול למי שלא שמע את הסיום, כן דעת הבן איש חי (שנה א פרשת צו אות כה), שצריך לשמוע את הסיום ולהבין את הנאמר שם, וכן דעת הגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה פסח פ"ח דבר הלכה ס"א) שרק מי ששמע הסיום מותר לאכול בתענית בכורות, והוסיף שרק המשתתף בסיום כגון שלמד עם המסיימים מותר לו לאכול אף שלא שמע את הסיום עצמו. וכן דעת הגרי"ש אלישיב (סידור פסח כהלכתו פי"ד הע' 14), וכן הכריע בשו"ת מנחת יצחק (ח"ט סי' מה) לעניין תענית בכורות, אלא שהוסיף, שאם מסייע לעריכת הסעודה עצמה, ודאי יכול להשתתף בה גם אם לא שמע את הסיום [וכת שיש לחלק בית תענית בכורות להיתר אכילת בשר ויין בסעודת סיום בתשעה הימים].
(זווית הלכתית, יתד נאמן)