היום נלמד: מספר האנשים ב'זימון'
יום ראשון ב' בשבט תשע"ז
שנים שאכלו יחד - האם חייבים לצרף אליהם אדם שלישי כדי להתחייב בזימון?
שלושה אנשים שאכלו יחד, חייבים ב'זימון' ואינם רשאים לברך ללא זימון. ושנים שאכלו יחד, ויש בבית שבו אוכלים אדם נוסף - מצוה שיתנו לו לאכול כדי שיצטרף עמהם לזימון. ואם אכלו שלושה יחד ואחד מהם יצא, צריכים השנים הנותרים לצרף אדם אחר אף מבחוץ, כיון שכבר התחייבו בזימון. אך אחד האוכל, אינו צריך לצרף אליו שנים אחרים. וכן ארבעה או חמשה האוכלים יחד - אסור לכולם לברך ללא זימון, גם כשמתקיימת מצות זימון בשלושה מתוכם. ולדעת פוסקים רבים, מי שדעתו מתחילה שלא להצטרף לזימון, רשאי לברך ללא זימון; ויש שחולק על כך. ויש שכתב שצריך שיאמר כן בפירוש, ושאין להקל בכך אלא בשעת הדחק. [שו"ע קצג, א, ומשנ"ב ו-ט; ביאורים ומוספים דרשו, 7-8]
האם בסעודה מרובת משתתפים יש מצוה שכולם 'יזַמנו' יחד?
ששה אנשים שאכלו יחד, וכן שבעה או שמונה, רשאים להחלק לשתי חבורות של 'זימון', וכן תשעה רשאים להֵחלק לשלוש. אבל עשרה אינם רשאים להֵחלק, כיון שהתחייבו לזַמן בַּשֵּׁם, ורק מעשרים ומעלה רשאים להֵחלק לחבורות של עשרה עשרה. ויש אומרים שבכל מקרה שרשאים להֵחלק, הגם שאין איסור לעשות כן, מצוה מן המובחר שלא להֵחלק, משום ש"ברָב עם הדרת מלך". והגם ששלושה נחשבים אף הם ל'ברָב עם' - ככל שמתרבים האנשים מרובה הדרת המלך. ויש אומרים שכיון שבהֵחלקם למספר חבורות מתרבות ברכות הזימון - שהרי כל חבורה אומרת בפני עצמה - הרי ענין זה שקול לענין של 'ברָב עם', ולכן רשאים לנהוג כרצונם. [שו"ע קצג, א, משנ"ב, י-יא, ושעה"צ י; ביאורים ומוספים דרשו, 11]
עשרה ששכחו לומר "אלקינו" ב'זימון' - האם צריכים לזמן שוב?
עשרה אנשים שאכלו יחד 'מזַמנים' בַּשֵּׁם, דהיינו שמזכירים את שם ה' ואומרים "נברך אלקינו" ו"ברוך אלקינו". ואם טעה המזַמן ולא אמר "אלקינו", והאחרים טרם ענו "ברוך...", יחזור המזַמן ויאמר "נברך אלקינו". ואם כבר ענו האחרים - אם ענו "ברוך אלקינו", ישוב והמזַמן ויענה גם הוא כך; אך אם גם האחרים טעו ולא אמרו "אלקינו" - נחלקו הפוסקים אם רשאי המזַמן לומר לאחר מכן "ברוך אלקינו". ואם כבר סיימו את הזימון, אסור לשוב ולזַמן בַּשֵּׁם, כיון שכבר יצאו ידי חובת זימון. ואם טעו וזימנו בַּשֵּׁם בפחות מעשרה - הרי זו הזכרת שם שמים לבטלה, וצריכים לומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"; ויש שהסתפק אם צריכים לשוב ולזַמן. [שו"ע קצב, ב, ומשנ"ב י; ביאורים ומוספים דרשו, 11]