סיפר רבי יצחק רוזנגרטן, מקורבו של מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, סיפור נפלא המלמד על פקחותו הטהורה של מרן זצ"ל ועל הזהירות המופלגת שנהג בבין אדם לחברו ובפרט בכיבוד הורים:
"לאבי מורי היה עסק בשווייץ, במקום מגוריו. כאשר בא בימים, החליט לעזוב את ניהול העסק ולהקדיש את שארית חייו ללימוד התורה (אבי היה תלמיד חכם גדול מאוד ואף רבינו העיד עליו נצורות). ההצעה היתה, שאני אשוב לשווייץ לנהל שם את העסק, שפרנס את כל המשפחה המורחבת.
"ההצעה הגיעה לפתחי, ואני עליתי למעונו של רבינו לשאול בעצת האורים ותומים. רבינו הרהר קלות והשיבני: 'תוכל לנהל את העסק, רק בצורה כזו ששבוע אחד תשהה כאן בארץ ושבוע אחד תשהה בשווייץ, כך לסירוגין' (היה זה עוד בזמנים בהם טיסות מזדמנות לא היו דבר שבשגרה).
"שיגרתי את התשובה לאבי וחיכיתי למענה פיו. משחלפו שבועיים ולא קיבלתי ממנו הזמנה נוספת להגיע לשווייץ, חייגתי אליו. הוא אמר לי שההסדר הזה של הטיסות החוזרות ונשנות אינו נראה לו, ועל כן עלי להחליט: או להישאר בארץ או להגיע לשווייץ ולהתגורר שם.
"מסרתי את התשובה לרבינו והוא השיבני נחרצות: 'לא! אתה לא נוסע לשם, אלא נשאר כאן על התורה ועל העבודה!'.
"התפלאתי בפניו: הלוא ראש הישיבה בעצמו הציע לי לפני שבועיים לנהל את העסק לסירוגין, וכעת התשובה היא כה נחרצת לשלילה?…
"מרן ראש הישיבה השיב לי תשובה, שיותר ממה שהיא מענה, היא דרך חיים:
"'אביך עמל כל חייו להקים ולקיים את העסק המשפחתי. לא נאה היה אם היית משיב לו תיכף בשלילת בקשתו. צריך להתחשב ברגשותיו ולהבין ששלילה מוחלטת תוכל להביא לו לאכזבה ואפילו לכאב לב… אבל אחרי הכל, אני לא חושב שאתה צריך לעזוב את חיי התורה כאן ולשוב לשווייץ מולדתך… על כן השאתיך עצה כזו, שמצד אחד היא מראה לאביך שאתה מוכן ומזומן לעזור עם העסק, אבל מאידך גיסא, ברור היה לי שלא יקבל את הצעת הסירוגין… כך יצאו שני הצדדים נשכרים!'.
"למדנו מתשובתו המאלפת של רבינו, שאף במקום שהבן אינו מחוייב לשמוע בקול הוריו, יש לנהוג ברגישות ובתבונה כדי לא לפגוע בהם".
(סיים הרב רוזנגרטן וסיפר: "רבינו הוסיף ואמר לי משפט, שלימדני עד כמה רב גדול בישראל נושא באחריות על השאלות המגיעות לפתחו: "אני שמח שהעניין ירד מהפרק, כי חששתי שמא אביך כן יסכים להצעת הסירוגין… ועל כן כל השבת התפללתי שלא יסכים!").
(הובא ב'אוצרות הפרשה')