אבל כבד ותחושת יתמות ירדה עם הגיע הבשורה הקשה והמרה על כי נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש בעלות בסערה השמימה של שריד לדור האחרון מקברניטי היהדות הנאמנה אשר האיר את עיני ישראל בתורה ובהנהגה מזה שמונים שנה מרן ראש ישיבת פוניבז' הגאון רבי ירחמיאל גרשון אדלשטיין זצוק"ל, נשיא מועצת גדולי התורה, שהשיב את נשמתו הטהורה לבוראה בשיבה טובה אתמול בשעות הבוקר לאחר מחלה קצרה של מספר ימים למגינת לבם של המוני בית ישראל בכל מקומות מושבותיהם, אשר לבבם דווי על כי כבה נר ישראל והוסרה העטרה.
השמועה על הסתלקותו פשטה חיש מהר בקרב המוני בית ישראל בכל רחבי תבל, וגרמה לצער ויגון קודר על הלקחו בחטף לשמי רום של האי רב רבנן גברא רבה, שהגן באור צדקתו ותורתו על הדור כולו.
בהסתלקותו נעקר מעולמנו מדרבנא דאומתיה, בקי בכל חדרי ומקצועות התורה וגדול מרביצי התורה, כשהרביץ תורה בישיבת פוניבז' כשמונים שנה. ואשר בכח תורתו וצדקותו נשא על כתפיו את משא הדור בהנהגתו הרחימאית. כל ימי חיותו היו קודש לכלל ישראל להקים עולה של תורה בישראל, ויחד עם זאת ליבו הטהור היה פתוח כאולם לשמוע את שוועת הפרט ולהעתיר בעדם כל זמן ועידן, אבי אבי רכב ישראל ופרשיו, דטב ליה לישראל בצלותיה מרתיכין ופרשין.
עד לפני כשבוע ימים עוד המשיך בסדר יומו העמוס בלימוד התורה הק' כשלשולחנו הגיעו שאלות עקרוניות וגורליות בהנהגת עולם התורה הכלל והפרט, גדולי ראשי הישיבות והרבנים עוד נכנסו לחדרו בבקשם לקבל את הכוונתו והוראתו למען ידעו את הדרך אשר ילכו ואת המעשה אשר יעשו, כשהוא ממשיך ומקפיד על אמירת השיעורים היומיים כפי שהיה באמנה עמו קרוב לשמונים שנה.
מרן זי"ע שהה החל מחג השבועות האחרון במרכז הרפואי 'מעייני הישועה' לאחר הידרדרות במצבו הרפואי. כלל ישראל בכל מקומות מושבותיהם נשאו תפילות לרפואתו, ולעיתים חלה הטבה מסוימת בבריאותו כשהוא ממשיך במסירות נפש לומר שיעורים לקבוצת תלמידים שהגיעו לחדרו. אתמול בשעה הבוקר המוקדמות אף החל כדרכו להכין את שיעורו, אך לפתע חלה הידרדרות חמורה לאחר שליבו הטהור נדם. בהיכלי הישיבות הק' נעמדו מיד לקרוע שערי הרחמים בתפילות ובתחנונים. בני המשפחה הוזעקו למקום וקראו פסוקי ייחוד וקריאת שמע בזעקות אדירות עד שנצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש, וראש הישיבה זצוק"ל עלה בסערה השמימה לאחר מאה שנים בהן האיר את הארץ והדרים עליה.
התקופה האחרונה
בתקופה האחרונה נחלש קמעה אך המשיך בסדר יומו כרגיל. בערב חג השבועות עוד קיבל קהל לעצה ולברכה, ואף השמיע דברי חיזוק לעודד אדם שעוסק במצוות ברכת המזון, כשהוא מתכונן ברגשי קודש לקראת חג מתן תורה.
בעיצומו של חג השבועות חלה הרעה במצבו ומרן ראש הישיבה זצ"ל פונה לבית החולים 'מעייני הישועה' שם אושפז במחלקת טיפול נמרץ. הוא קיבל במיידי את הטיפול הרפואי, כשאת התפילות וסעודות החג והשבת עשה עם כמה מבני המשפחה המצומצמת.
דבר אשפוזו של ראש הישיבה זצוק"ל התפרסם חיש בעיר בני ברק, ובהיכלי הישיבות ובבתי הכנסת בעיר החלו להתפלל לרפואת מרן הגאון רבי ירחמיאל גרשון בן מרים לרפואה שלמה. לאחר החג נמסר על הטבה והתייצבות במדדים, מה שהרגיע את הציבור כי ראש הישיבה יתאושש וישוב לביתו בתוך מספר ימים, כשאף נמסר כי ראש הישיבה זצוק"ל מנסה להמשיך בסדר היום בחדרו שבבית החולים ואף מכין ואומר שיעור דקות ארוכות כדי שלא לבטל אפילו ליום אחד את שיעורו היומי.
במהלך השבת נרשמה הטבה מסוימת, אך שוב במוצאי שבת נרשמה שינויים במדדים ובבדיקות שגרמו לדאגה רבה, ובהיכלי הישיבות והכוללים נערכו ביתר שאת תפילות נרגשות לרפואתו השלימה. גדולי ישראל שליט"א הורו כי יש להוסיף לאחר התפילה שני פרקי תהילים לרפואתו של רבי ירחמיאל גרשון בן מרים.
ביום שני האחרון שוב נמסר כי המדדים אינם יציבים והמוני בית ישראל נקראו לעורר רחמי שמים מרובים ולהעתיר בתפילה כי השי"ת יותיר בעולמנו את אחד מקברניטי האומה שמגן על הדור כולו בתורתו והנהגתו.
כך גם לצד התפילות בהיכלי התורה גדולי ראשי הישיבות פרסמו מכתב מיוחד על החובה להרבות בתפילה ובתחנונים ולהתחזק בלימוד התורה והמוסר לרפואתו של ראש הישיבה רבי ירחמיאל גרשון בן מרים.
תחת הכותרת "ורוח קדשך אל תקח ממנו", נכתב: "כאשר מרן ראש הישיבה רבי ירחמיאל גרשון בן מרים אדלשטיין שליט"א שרבים זקוקים לו שרוי בצער, וזקוקים אנו לרחמי שמים מרובים, וכבר אמרו חז"ל בתלמיד חכם שחלה שצריך שיחלה עצמו עליו. עלינו להרבות בתפילה ותחנונים ולהוסיף חיזוק בלימוד התוה"ק ובלימוד המוסר, ולהתחזק במידות טובות לרפואתו השלמה שיחזור לאיתנו הראשון".
במכתב נפרד חתום ראש הישיבה הגאון רבי ברוך דוב פוברסקי רעו של הגרי"ג מזה עשרות שנים בהנהגת ישיבת פוניבז' שכותב: "זקוקים אנו לרחמי שמים מרובים עקב מצבו הרפואי של רבנו ראש הישיבה מרן רבי ירחמיאל גרשון בן מרים שליט"א, ועל כולנו להתחזק ביותר בעסק התורה ולימוד המוסר, ולהשתדל מאוד להמנע מכל רפיון כפי שיש כאלו שקורה אצלם בימים שאחרי חג השבועות, ובעיקר להרבות בתפלה ותחנונים לפני הקב"ה ורוח קדשך אל תקח ממנו, שיחוס וירחם עלינו ויאריך ימיו ושנותיו של ראש הישיבה שליט"א בבריאות ונזכה לאורו עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו. המצפה לרחמי שמים ברוך דוב פוברסקי".
הרב מאיר געללעי בעל מהדורת 'אור שרגא' שזכה להוציא לאור כל ספרי מרן ראש הישיבה זצוק"ל שהגיע לארץ לחג השבועות זכה להכנס לפני נסיעתו ללייקווד ביום שני בערב לחדרו בבית החולים ולקבל את הברכה האחרונה ואף ללחוץ את ידו כשראש הישיבה זצוק"ל שמח לבואו של האורח והתבטא "כזה אורח חשוב".
בשעות הבוקר המוקדמות אף החל ראש הישיבה זצוק"ל להכין את שיעורו כבימים האחרונים, אך לפתע חלה הידרדרות והחמרה דרסטית במצב בריאותו, טובי הרופאים הוזעקו לחדרו וניסו להציל את מצבו במשך דקות ארוכות אך לדאבון לב ללא הועיל.
השמועה על הידרדרות הפתאומית התפשטה בתוך רגעים אחדים בכל היכלי התורה והישיבות שהיו בהתחלת סדר לפנה"צ, הלימוד הופסק והמונים פתחו באמירת תהילים כשהכל מתחננים לה' כי למרות ההידרדרות החמורה יצליחו להבקיע שערי שמים ולבטל את רוע הגזירה כאשר בורא עולמים ישאיר לנו לפליטה את מרן ראש הישיבה.
אולם היה זה בבחינת 'גם כי אזעק ואשווע שתם תפילתי' כאשר אראלים גברו במאבקם על המצוקים ונשבה ארון הקודש ונשמתו הטהורה של האי גאון וקדוש עלתה בסערה השמימה. במקום נכחו עשרות מבני המשפחה ומהתלמידים שליט"א שקראו פסוקי ייחוד וקריאת שמע בזעקות אדירות, ונשמתו של מרן עלתה בסערה השמימה.
בשעות הצהרים הובאה מיטתו להיכל ישיבת פוניבז' והחלה נהירה רבתית למקום תוך כדי אמירת פרקי תהילים. למקום גם הגיעו גדולי ראשי הישיבות שליט"א שבאו להיפרד על יד המיטה, ומכל עבר נשמעו זעקות שבר על גודל האבידה לדור, כשהמוני תלמידים ממאנים להאמין כי אכן המנורה הטהורה שהאירה לארץ ולדרים עליה כבתה לפתע אורה והועם זיווה, וכי לא יזכו עוד ליהנות מזיו אורה הבוהק והמזהיר. בהיכל הישיבה הוצאו כל הספסלים ונרות הודלקו במקום לצד ספריו שהוצבו על מקומו בישיבה.
ראש ישיבת ארחות תורה הגאון רבי איתמר גרבוז, חתנו של ראש הישיבה זצוק"ל, שמסר שיעור בישיבה כדי לא לבטל שיעור גם לפני הלוויה, השמיע בפתח שיעורו דברים מרטיטים וסיפר מהימים האחרונים בבית החולים: "אי אפשר לבטל שיעור, השווער תמיד אומר שאסור אף פעם לבטל שיעור לימוד תורה של רבים. בימים האחרונים היו לו כאבים גדולים מאד, ממש ייסורים גדולים, שעות של כאבים בלב, אבל מיד כשנרגע הוא התיישב להכין שיעור. ביום ראשון ושני אמר שיעור בבית החולים. היה במצב שהיה מחובר לכל מיני מכשירים, בכל זאת אמר שיעור רבע שעה, עשרים דקות, גם היום בבוקר התיישב והתחיל כבר לכתוב להכין שיעור, להגיד לימוד תורה של רבים.
אשכבתיה דרבי
על פי הבקשה שלא להמתין עם מסע ההלוויה זמן ממושך, הזדרזו חיש לארגן את מסע ההלוויה ההמוני, ורבבות בני ישראל החלו לזרום מכל רחבי הארץ, לעבר קרית הישיבה, המקום בו הרביץ תורה למעלה משבעים שנה בהיכלה של ישיבת פוניבז'.
ההמונים שהגיעו להשתתף בהלוויה התייפחו בבכי מר על עלותו בסערה השמימה של עטרת תפארת ישראל מנהיג דור עמוד הימיני הפטיש החזק, שנשא את משא העם על כתפו, הקברניט המסור שעמד בחירוף נפש להגן על התורה והטהרה.
בהלוויתו האדירה הגיעו להשתתף מרנן ורבנן גדולי גאוני וצדיקי הדור שליט"א, אדמו"רים, ראשי ישיבות, רבנים ויושבי על מדין מכל ערי ומושבי הארץ, שבאו לחלוק כבוד אחרון לזקן ראש הישיבות ומקברניטי היהדות הנאמנה שהגן על הדור כולו באור תורתו וצדקתו.
שעה ארוכה לפני מועד צאת ההלוויה כבר הורגש עומס ודוחק רב בכל רחובות בני ברק, כאשר מאות אלפים נהרו לעבר אזור קרית הישיבה בבקשם להשתתף באשכבתיה דרבי.
לאחר אמירת תהילים פתח את ההספדים נשיא ישיבת פוניבז', הגאון רבי אליעזר כהנמן שליט"א, בפתח ההספד אמר: "אנחנו עכשיו עומדים להיפרד ממורנו ורבנו. כל התלמידים כל הישיבה כל כלל ישראל נפרדים – בני הישיבה במיוחד. לא היה יום אחד מאז שנפתחה הישיבה בבני ברק, שלא היה שם את ר' גרשון – או כתלמיד או כמלמד".
"כל חייו", אמר נשיא הישיבה בקול בוכים: "היו טהורים ודבוקים בישיבה, בתלמוד תורה, עד ממש הרגע האחרון, גם אתמול אמר שיעור וגם לפני יומיים אמר שיעור בבית חולים. ובאמצע הלימוד נדם לבבו. הוא ימשיך בטח להגיד את השיעור במתיבתא דרקיעא, הכל המשך אחד".
"התורה", אמר נשיא הישיבה, "היתה לא רק נר לרגליו, אלא גם כל המהות שלו בעולם הזה. שמעתי מהסבא, שכשהערוך השולחן נפטר, זה היה נראה כמו מישהו שנוסע ברכבת תחנה אחת מתחנה זו לתחנה זו. זה המעבר בין העולם הזה לעולם הבא הכל אותו עולם, מה שמשה קיבל זה תורה זה ההלכה ככה הוא עשה בדיוק"
ראש ישיבת סלבודקא, מרן הגאון רבי דב לנדו שליט"א אמר: "בספר הדרשות של רבנו הנתיבות, הודפס הספד שהנתיבות נשא על שני גדולי הדור שנפטרו אז, ואני אעתיק את הדברים מה שנוגע לנו. כך הם דבריו של רבינו".
"במסכת מועד קטן דף כ"ה אמרינן, כשמת רבי אבהו העמודים של קיסרי שפכו מים. אומר הנתיבות על ג' דברים העולם עומד, ונאמר זאת למליצה, וממשיך שלפעמים יש צדיק אשר עוסק רק בתורה ועל מיתתו ראוי לומר ספדי התורה, ורק לעמוד התורה יש לבכות על זה ויש צדיק אשר כל עסקו בגמילות חסדים ובמיתתו אין מי שיחזיק בזה, ועל זה יש לומר שעמוד של גמילות חסדים בוכה על מיתתו. וכן יש צדיק שעמוד העבודה בוכה עליו. וכשמת רבי אבהו בא קלקול לכל העמודים תורה ועבודה וגמילות חסדים ואמר על דרך המליצה שכל העמודים בכו".
לאחר שראש הישיבה ציטט את הנתיבות, הוא המשיך את ההספד ואמר: "אנחנו נאמר על מורנו ורבנו ראש הישיבה, שכל ימיו משחר נעוריו למד ברוב התמדה והיה מעמיד תלמידים שגם הם העמידו הרבה תלמידים".
"ובענין העבודה במילי דאגדתא ובדברי גדולי עולם בתורה ויראה, ובכל הנהגתו האצילית ומרוממת שהקרינה יראת שמים עצומה בין אדם למקום ובין אדם לחברו שהיה מרבה לדבר על נושאים אלו לוותר ולכבד ולהיות נח לבריות. ובענין גמילות חסדים שהיו שוחרים לביתו אנשים מרים שהיו באים לביתו".
עוד הספיד ראש הישיבה: "זה בענין הפרטי, ובענין הכללי שרוב מנין ובנין של עולם הישיבות שנשא על כתפו, אומר בזה דבר אישי. אנסה להסביר. הערכה עמוקה ויראת הכבוד בזמן שלמדנו יחד עוד קודם נישואיו, היה לנו כבוד לא רגיל, יראת הכבוד. וזכורני שמוסרים בשם החזון איש שהיה מרבה בשבחים נפלאים".
ואסיים בפירוש רבנו חננאל ביומא על האבות, כתוב שם שהיו זקנים ויושבים בישיבה, ופירש רבינו חננאל ש"שכינה עמהם". שתי מילים של רבנו חננאל, לא צריך יותר להסביר. ונישא כולנו קינה אוי מי יתן לנו תמורתו ותהי נשמתו הטהורה צרורה בצרור החיים אמן".
ראש ישיבת 'עטרת ישראל' מרן הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א הספיד בקול בוכים. "הוא בער בתורה, בער ביראת שמים, בער באישיות שלו. לא ויתר על השיעור שלו עד יומו האחרון, ממש דבר שאין לו אח ורע".
"ראש הישיבה ר' גרשון זכרונו לברכה היה ראש הישיבה של הדור והיה בתפקיד מנהיג הדור, אבל צריך לדעת שהוא לא ויתר על להנהיג את הישיבה כהוא זה בשלמות מלאה הוא המשיך תמיד להיות ראש הישיבה על כל המשתמע מכך. איזו הנהגה, ראינו אותו בכמה דברים מיוחדים איזה שיקול דעת, אדם כל כך סוער שהיה כל כך שקט".
"הוא סער בפנים, הוא בער ביראת שמים, בסברא, בתורה, הוא לא ויתר על השיעור עד יומו האחרון. להנהגה זה לא הפריע לו. בגלל שהוא היה מנהיג הדור עם כל האחריות, לקח הכל בחשבון. הוא חשב על כל הדברים הגדולים והקטנים וכל דבר שעשה היה מחושב וערוך מכל צדדיו, דרשה כאן, דרשה שם. הכל ערוך הכל מסודר, הוא עצמו איזו דמות מופת היה לכל אחד".
"הוא היה שילוב בין הדברים, שרק אנשים ענקיים ביותר זוכים. איזו גאונות בלימוד, איזה מוסר אבל מוסר אמיתי. מי עוד מבין מה זה מוסר כמוהו, מי עוד העדיף ללמוד מוסר כמו ר' גרשון".
"הקב"ה יודע איך להעביר את התפקידים הלאה. אבל ההפסד הוא עצום, איזה הפסד, אני חושב שאפשר להמליץ עליו את הפסוק "הוד והדר תשווה עליו". חז"ל אומרים שזה על המשיח. אלה הם תארים למשיח. אומרים חז"ל הוד של הרב והדר של התלמיד מי יותר מתאים לשים עליו את הכתר הזה של הרב והתלמיד אם לא ר' ירחמיאל גרשון. תמיד הלך עם הרבנים של הישיבה – להמשיך במסורת, הוא למד אצל הרבנים שהיו לו ואותם העביר לאחרים. זוהי מסורת".
"מי עוד יכול להתאים את עצמו לשרשרת הזאת. אדם אחד מתוך שרשרת הזהב של הדורות האחרונים נשאר ברוך השם, יש ראש ישיבה ויהיו מנהיגים. אבל ההפסד לא מתמלא. מורי ורבותי התקופה היא קשה מאוד, רבותי, מי כמוהו ידע להסביר את קושי התקופה, הוא אמר לנו בחוש והוא ידע עוד דבר, מה התרופה, תמיד היתה תרופה למחלה. כל דבר שאמר – כמה שהוא דרבן ללימוד המוסר, כמה שהוא דרבן ללימוד המוסר. אני הקטן אומר שהוא הצליח מאוד, בגללו יש מקומות שלומדים מוסר".
"הקב"ה יעזור למשפחה לבניו וחתניו הגאונים הצדיקים הקב"ה יעזור וינחם אותם לישיבת פוניבז' הגדולה. אבל אנחנו צריכים להמשיך דרכו. חלק אנחנו יודעים להתחזק עד שהקב"ה יעזור ובלע המוות לנצח ומחה השם אלוקים דמעה מעל כל פנים".
ראש ישיבת פוניבז' מרן הגאון רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א פרץ בפתח ההספד בבכי ואמר: "צר לי עליך אחי נעמת לי מאוד נפלאת אהבתך. שבעים שנה אנחנו עומדים ביחד כאיש אחד. משתדלים ללמד את עמו ישראל תורה. חז"ל אומרים לא סתם ללמוד תורה כל מי שלומד תורה… ואינם כדבש וחלב– שלא ילמד. שבעים שנה, יש דורות של תלמידי חכמים שלמדנו אצלם את התורה, שהיא מתוקה מדבש והעמידו תלמידים דורי דורות והם אומרים אני זוכר את זה ואתה וזה נכנס לי ללב… והם גדלו להרביץ תורה".
"אוי, ר' גרשון, אם היה מושג של ענווה זה היה ר' גרשון. ישבתי אצל הגרי"ז ואמר תלמיד חכם. משמת רבי בטלה ענווה. אמר ר' יוסף האיכא אנא. ושאל האם זה ענווה? הרב מבריסק אמר מי שלא יודע מה זה ענווה שלא ישאל".
"אני מדבר כעת על ר' גרשון, המידה שלו היתה ענווה שאין כמותה. הגמ' במועד קטן אומרת שהקב"ה שש ושמח בשעה שבאה אליו נפש נקי וצדיק ואנחנו בוכים. שבעים שנה ישבנו ביחד. משה רבנו כתב והאיש משה עניו מכל האדם. איך הוא הרגיש? צריך להיות משה רבינו וזה גם ר' גרשון. 'אני' לא היה קיים אצלו. הקב"ה שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק. אנחנו כאן כולנו יודעים לדבר לבני הישיבה את כל הדברים מה היה ר' גרשון. כולנו הרגשנו שצריכים לשאול את ר' גרשון בכל שאלה שהיה לו".
"מי מגיע לקרסוליו?", מירר ראש הישיבה בבכי והוסיף: "אברהם אמר ואנכי עפר ואפר… אין לנו תמורתו של ר' גרשון, ר' גרשון היה רק מקדש שם שמים. מלמד תורה המתוקה מדבש. ר' גרשון היה נקי וצדיק, שפיץ של ענווה. ירחם השם עלינו שנזכה לקיים את הנהגתו של רבנו והקב"ה ינחם אותנו בנחמת ציון וירושלים".
כמו"כ הספידו הרבנים הגאונים בני המשפחה הרוממה, אחיו הגאון רבי שלמה אדלשטיין, ראש ישיבת 'אהבת אהרן', בניו, הגאון רבי צבי יהודה, הגאון רבי אליעזר, וחתניו הגאון רבי דוד לוי, הגאון רבי אברהם ישעיהו אדלר, והגאון רבי איתמר גרבוז.
לאחר אמירת קדיש ועריכת הקריעה על ידי בניו הרבנים שליט"א, ובמקביל על ידי אלפי תלמידיו, התנהלה הלוויה ברחובות בני ברק עד לבית החיים נציבי פוניבז' בבני ברק, כשמאות אלפים מלווים את ראש הישיבה זצוק"ל בדמעות שליש, עד הגיע ארון הקודש לבית החיים.
עם הורדת גופו הטהור של מרן זי"ע עלי קבר נשמעו קולות בכי וזעקה מכל עבר ע"י המוני התלמידים וצבור בני התורה אשר זעקו והתייפחו מרורות.
הותיר אחריו ברכה את צאצאיו בנין וחתנין רבנן הממשיכים בדרכו הייחודית והמאירה בהרבצת התורה לעדרים בנועם ובהארת פנים: חתנו הגאון רבי דוד לוי, ר"מ בישיבת פוניבז' ומלפנים בישיבת רבנו חיים עוזר. חתנו הגאון רבי מאיר פלאי ר"מ בישיבת נחלת בנימין במודיעין עילית. חתנו הגאון רבי אהרן וייס, ר"מ בישיבת מיר מודיעין עילית. בנו הגאון רבי צבי יהודה מראשי ישיבת אורחות תורה בבני ברק. בנו הגאון רבי בצלאל, ראש ישיבת 'אהבת אהרן' בבני ברק. בנו הגאון רבי ישראל ר"מ בישיבת בית מדרש עליון בבני ברק. חתנו הגאון רבי אברהם ישעיהו אדלר ר"מ בישיבת רבנו חיים עוזר. חתנו הגאון רבי איתמר גרבוז, מראשי ישיבת אורחות תורה בבני ברק.
(המבשר)