באילו מקרים צריך ליטול ידים שנית באמצע הסעודה? • חיכוך בשערות הראש מחייב נטילת ידים - האם דין זה אמור בכל שערות הראש? • וגם: כיצד ינהג הנצרך לברך 'אשר יצר' בעת נטילת ידים לסעודה?
יום חמישי י"ח בתשרי תשע"ז
באילו מקרים צריך ליטול ידים שנית באמצע הסעודה?
מי שנגע באמצע סעודתו במקומות המכוסים שבגוף, או שחיכך בשערות ראשו, או שהטיל מי רגלים - צריך ליטול את ידיו בשנית. ולדעת המשנה ברורה לא יברך על נטילה זו, אך אין למחות ביד המברך; ולדעת החזון איש מותר לברך, ואין למחות ביד הנמנע מלברך. ואם נגע בצואה, או שעשה צרכיו - יברך. וחייב בנטילה זו אף אם אינו מתכוון לאכול עוד פת בסעודה זו, כי אם לאכול מאכלים אחרים או לשתות. ונחלקו הפוסקים אם חובה להסמיך את המשך הסעודה לנטילה זו, או שרשאי להפסיק ביניהן. [סימן קסד, סעיף ב, ס"ק ט-יג, וביה"ל ד"ה יברך; ביאורים ומוספים דרשו, 19; סימן קסה, ס"ק ב; ביאורים ומוספים דרשו, 6]
חיכוך בשערות הראש מחייב נטילת ידים - האם דין זה אמור בכל שערות הראש?
כאמור, הנוגע במקומות המכוסים שבגופו והמחכך בשערות הראש חייב בנטילת ידים, וזאת משום שיש במקומות אלו זיעה מרובה. והיודע שגופו ושערותיו נקיים מכל לכלוך וזיעה - נחלקו הפוסקים אם צריך ליטול ידיו. ואין לנגוע באמצע הסעודה גם בבגד שיש בו זיעה מרובה, כגון צִדה הפנימי של הכיפה, או מקומות מסוימים בחולצה. וחלק היד שמעל המרפק - הגם שרבים אינם מכסים אותו - נחשב למקום מכוסה; ויש שמצדד להקל בדבר. וכן המחכך בשערות הגלויות שבראש, שאינן תחת הכיפה והכובע - נחלקו הפוסקים אם צריך ליטול ידיו. [סימן קסד, ביה"ל ד"ה שיש; ביאורים ומוספים דרשו, 15, 16, 20 ו־21]
כיצד ינהג הנצרך לברך 'אשר יצר' בעת נטילת ידים לסעודה?
הנצרך לברך 'אשר יצר' בעת נטילת ידים לסעודה, אינו יכול ליטול ולברך 'אשר יצר' ואחר כך 'על נטילת ידים', כיון שמפסיק בין הנטילה לברכתהּ, וכן אין להפסיק בברכת 'אשר' יצר' בין הנטילה לסעודה, ולפיכך ירחץ את ידיו שלא כדין נטילת ידים לאכילה - כגון שירחצן ישירות מן הברז ללא כלי - ויברך 'אשר יצר', ולאחר מכן יטול ידיו כדין ויברך 'על נטילת ידים'. ויש אומרים שברכת 'אשר יצר' אינה נחשבת להפסק בין הנטילה לסעודה, ולכן יטול ידיו כדין ויברך 'על נטילת ידים' ולאחר מכן 'אשר יצר'; וכך נהגו כמה מגדולי ישראל. [סימן קסה, סעיף א וס"ק ב; ביאורים ומוספים דרשו, 3-4]