היום נלמד: הברכה במקום שנעשה נס
יום שני י"ט אייר תשע"ז
מיהו האדם שכולם צריכים לברך על נס שנעשה לו?
הרואה מקום שנעשה בו נס לאדם המפורסם בכל ישראל לראש ולשליט, או לשר הצבא וכדומה – ויש אומרים: שהיה שליח של כל ישראל לאיזה עניָן – מברך: "ברוך שעשה נס לפלוני במקום הזה". ובימינו, שישראל פזורים בארבע כנפות הארץ, אין אדם כזה, ולכן אין ברכה זו נוהגת כיום. וכן נס שהתקדש בו שם שמים, כגון הצלת דניאל מגוב האריות, או הצלת חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש, חשוב הוא יותר מנסים אחרים, וצריך כל אדם לברך בראותו את מקום הנס. ויתכן שכל אדם שהתקדש שם שמים על ידו, כגון בעלי הנסים הנ"ל, נחשב כרבם של כל ישראל, וצריכים לברך בכל מקום שנעשה לו נס, אף אם נעשה לאחר שהתקדש שם שמים על ידו. [שו"ע ז, משנ"ב כג-כה, וביה"ל ד"ה על וד"ה לפיכך]
אילו ברכות צריך לברך בראיית נציב המלח של אשת לוט?
הרואה את נציב המלח של אשת לוט, צריך לברך "ברוך... דיין האמת", ואף שאין מברכים ברכה זו על דין שמים שנעשה לגוי, יתכן שמברכים על כך שלא הועילה זכותו של אברהם להצילהּ, אשר זה מורה על חומרת הדין. כמו כן, בשעה שרואה את נציב המלח, מברך: "ברוך... זוכר הצדיקים", על כך שזכר הקב"ה את אברהם, ובזכות זו ניצל לוט, ככתוב: "וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה". ונס זה נחשב שלא כדרך הטבע, משום שבאותה שעה שאשתו הפכה לנציב מלח הרי כבר החלה במידה מסוימת הפיכת סדום, ואף על פי כן ניצל לוט. ומברכים "הצדיקים" בלשון רבים, משום שהברכה היא על זכירת אברהם שרבים קיימים מכחו ובזכותו. [שו"ע ח, משנ"ב כו ו־כח, ושעה"צ כב; ביאורים ומוספים דרשו, 13-14]
מדוע מברכים את הברכות הנ"ל דווקא בראיית נציב המלח?
את הברכות הנ"ל מברכים דווקא בראיית מקום נציב המלח, כיון שבאותו מקום שהפכה אשת לוט לנציב מלח בגין הבטתהּ בהפֵכת סדום, בודאי שָׁרָה תוקף הדין, ועם זאת ניצל לוט בזכות אברהם. ועוד, כשנחפוץ לדעת את מקום מנוסתו של לוט מסדום, שזהו המקום שבו נעשה נס הצלתו, נוכל לדעת זאת לפי מקום נציב המלח, שבו עמדו לוט ואשתו בהחפזם לנוס מסדום, והמלאך אמר: "אל תביט אחריך", ואשת לוט לא צייתה לדבריו והפכה למלח, ולוט שלא עבר על דבריו ניצל אז בזכות אברהם. ושם הוא היכר הנס של הצלת לוט על ידי זכירת אברהם, ולכן יש לשבח שם על נס זה. וכשרואה את קבר לוט אין זה נחשב למקום היכר הצלתו, ואין לברך שם. [משנ"ב כח, ושעה"צ כג]