היום נלמד: 'פרי העץ' ו'פרי האדמה'
יום שני ח' באדר תשע"ז
יֶרֶק שגדל על עץ שבוצעה בו 'הנדסה גנטית' - האם ברכתו 'העץ'?
פרי הצומח על גבי ענף ולא הישר מן השורש, וגזעו קיים תמיד, וחוזר ומצמיח בכל שנה ענפים ופירות - ברכתו 'העץ'; ואף אם גזעו הוא גבעול דק. ופרי הצומח מהשורש, או שגזעו אינו קיים תמיד - ברכתו 'האדמה'; ואם בֵּרך עליו 'העץ', לא יצא ידי חובה. ועץ שביצעו בו 'הנדסה גנטית' - דהיינו שמכניסים 'תאים' מצמח אחד לשני, ומשנים את תכונותיהם - וגידלו עליו עגבניה - יש שהורה לברך עליה 'העץ', על אף שבדרך כלל גדֵל כפרי האדמה ולא כפרי העץ. [שו"ע רג, א, ומשנ"ב א-ג; ביאורים ומוספים דרשו, 3; וראה שם, 2]
מה מברכים על חמוציות?
פרי הגדל על עץ הנמוך משלושה טפחים (24-28.8 ס"מ, לשיטות השונות) - ברכתו 'העץ'; אך יש מקומות שנהגו לברך עליו 'האדמה', ויתכן שטעמם משום שאין לפרי כזה חשיבות לעניָן ברכת 'העץ'. ובמקום שאין מנהג קבוע בדבר, או שאינו ידוע - יש לברך 'העץ'. ודין זה מצוי למעשה בחמוציות, הגדלות על שיח נמוך; ויש מפוסקי זמננו שהורה על פי המנהג הנ"ל לברך עליהן 'האדמה', אך יש שהורה שכיון שמגדלים אותן לרבבותיהן, לא ניתן לומר שאין להן חשיבות של פרי, וברכתן 'העץ'. [משנ"ב רג, ג; ביאורים ומוספים דרשו, 7-8]
באיזה מקרה אסור למי שלא למד הלכות ברכות לאכול?
פרי שיש ספק אם ברכתו 'העץ' או 'האדמה', וכן מאכל שמעורבים בו פירות משני המינים, ויש ספק אם הרוב הוא מ'פרי העץ' או 'פרי האדמה' - יש לברך עליו 'האדמה', כיון שאף פרי שברכתו בוודאי 'העץ', אם בֵּרך עליו 'האדמה' יצא ידי חובתו. וכן הדין גם כאשר שהמציאות ידועה, אלא שקיים ספק הלכתי מהי הברכה, וכגון שהדבר שנוי במחלוקת. ברם, המסופק מהי הברכה מחמת שההלכות אינן נהירות לו - לא יאכל עד שילמד את ההלכות, או ישאל שאלת חכם. [שו"ע רב, יח, ומשנ"ב פד-פה]