השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם מותר לכבות נר שמפריע לחולה?
אדם שרוצה שיהיה חושך בחדר ורוצה לכפות כלי על הנר • החילוק בין שבת לבין יו"ט לעניין נר ע"ג האילן • מה זה 'מלאכה שא"צ לגופה'? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רע"ז סעיף ד' – סימן רע"ח סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אסור להניח נר ביו"ט ע"ג אילן, כיוון שחוששים שמכיוון שביו"ט מותר לטלטל את הנר, שמא יטול את הנר מע"ג האילן ונמצא משתמש באילן, שהרי גם כשמסיר דבר מהאילן, נחשב הדבר כהשתמשות באילן שאסורה ביו"ט, ורק בשבת מותר להניח את הנר ע"ג האילן כיוון שבשבת הנר הוא מוקצה וא"א ליטלו מע"ג האילן, ממילא אין חשש שיבוא ליטלו, משא"כ ביו"ט שמותר ליטלו, חוששים.
אדם שיש לו נר ורואה שהנר עלול לשרוף את הקורה, מותר לקחת כלי ולהניחו ע"ג הנר שלא ישרוף את הקורה, והחידוש בזה הוא, שהייתי חושב שאין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל, וכיוון שהקורה לא ניטלת בשבת שהרי היא מוקצה, אז אסור ליטול כלי לצורך הקורה שלא ניטלת בשבת, קמ"ל שמותר.
המשנה ברורה מביא, שמדובר כאן על קערה של חרס בדווקא, כיוון שקערה של מתכת, בזה שמניח אותה על גבי הנר והקערה מתחממת, הוא עובר על 'מבעיר', ולכן יש בזה איסור, ואומר עוד המשנה ברורה, שלאו דווקא אם רוצה להניח קערה ע"ג הנר שלא ישרוף את הקורה, אלא ה"ה אם יש סיבה אחרת, כגון שרוצה שיהיה חושך בחדר, ומניח קערה ע"ג הנר, אין בזה בעיה באופן שלא מכבה את הנר.
סימן רע"ח עוסק בעניין 'מלאכה שאינה צריכה לגופה', דהיינו, אדם שחופר בשבת גומא בקרקע, יכול להתחייב משום שתי מלאכות, אם מדובר בגומא בבית, חייב משום 'בונה', ואם מדובר בגומא בשדה מתחייב משום 'חורש', ואותו אדם לא צריך את הגומא דהיינו החלל, אלא צריך את העפר שיוצא מהחלל, וכן אדם התולש שערה, הוא לא צריך את השערה אלא צריך שהיא לא תהיה כאן.
הרמב"ם אומר שמלאכה שא"צ לגופה אסורה מדאורייתא, ושאר הפוסקים חולקים וסוברים שהיא אסורה מדרבנן, ולענייננו, השו"ע מדבר על מלאכת 'מכבה', כגון שיש לו נר ורוצה לכבותו, זה מלאכה שא"צ לגופה, כי מלאכה הצריכה לגופה זה רק כיבוי שיוצר פחמים, משא"כ בזה שצריך רק לסלק את האור, זה משאצל"ג, ואע"פ שלשאר פוסקים זה רק מדרבנן, אבל זה דרבנן חמור יותר, והדבר מתבטא בכך, שלחולה אפילו שאין בו סכנה, אע"פ ששאר מלאכות דרבנן מותרים עבורו, אבל משאצל"ג אסורה.
אם יש אפשרות אחרת לעניין חולה, כגון אם יכול להוציא את החולה לחדר אחר שהוא חשוך, לא יכבה אלא יוציא את החולה, ואפיל אם יש לו אפשרות לטלטל את הנר למקום אחר ולעבור על איסור מוקצה, זה עדיף מאשר כיבוי הנר שהוא משאצל"ג.
המשנה ברורה אומר, שלא דווקא בשביל חולה שיש בו סכנה, אלא אפילו עבור חולה שיש בו ספק סכנה, מותר לכבות את הנר, אבל בשביל חולה שאין בו סכנה, אסור לכבות את הנר אע"פ שזה משאצל"ג והיא אסורה רק מדרבנן, בכ"א זה דרבנן חמור יותר.