היום נלמד: נשים ב'זימון'
יום שלישי י"ח בשבט תשע"ז
מדוע נשים האוכלות בנפרד פטורות מ'זימון'?
שלוש נשים ויותר האוכלות יחד ללא אנשים - פטורות מ'זימון'. טעם הפטוּר לא התפרש בדברי חז"ל והראשונים, והאחרונים כתבו טעמים שונים לכך, ובהם: א. בדרך כלל לא היו הנשים בקיאות בברכת הזימון, ולכן לא חייבו אותן חכמים בכך. ב. את ברכת הזימון יחד עם ברכת המזון, צריך לכתחילה לברך 'על הכוס', ושתיית יין אינה ראויה לאשה. ואם רצו הנשים, רשאיות לזַמן; (ובנוסח אשכנז, יפתחו בנוסח הרגיל: "רבותי נברך"). ויש אומרים שנשים חייבות בזימון. והמנהג שאין הנשים מזַמנות בפני עצמן אפילו בתורת רשות. [שו"ע ז, משנ"ב טז, שעה"צ ו, וביה"ל ד"ה נשים; ביאורים ומוספים דרשו, 11 ו־14]
מדוע נשים האוכלות יחד עם אנשים חייבות ב'זימון'?
כאמור, נשים האוכלות בפני עצמן פטורות מ'זימון'; ואף על פי כן, אשה האוכלת יחד עם שלושה אנשים ויותר - חייבת ב'זימון', אם משום שהטעמים הנ"ל אינם קיימים במקרה זה, שהרי האנשים בקיאים בברכת הזימון, ואת היין ישתה האיש המזַמן; ואם משום שהחיוב של האנשים 'מתפשט' וחל על הנשים האוכלות עמהם. ואסור לאשה לזַמן עבור האנשים, אלא אחד האנשים יזַמן עבור האנשים והנשים יחד. ושני אנשים ואשה אחת, או איש אחד ושתי נשים - לא חלה עליהם חובת זימון; ואף אם רצו לזַמן אינם רשאים, כיון שחבורה של אנשים ונשים אינה מתאימה ליצירת זימון. [שו"ע ו-ז, משנ"ב יב ו־יז, שעה"צ ו, וביה"ל ד"ה אבל וד"ה ויוצאות]
האם צריך לעמוד בשעת אמירת "אלקינו" ב'זימון'?
עשרה אנשים האוכלים יחד, 'מזַמנים' בַּשֵּׁם, ואומרים: "נברך אלקינו", "ברוך אלקינו"; וברכת הזימון בַּשֵּׁם נחשבת ל'דבר שבקדושה', כקדיש ו'בָּרכו', הנאמר ב'מניָן' של עשרה אנשים. ויש אומרים שמטעם זה צריך לאומרהּ בעמידה, ולפחות את המילה "אלקינו", אך יש אומרים שדבר שבקדושה זה שונה משאר דבר שבקדושה, כיון ששייך לברכת המזון הנאמרת דווקא בישיבה, ולכן ניתן לאומרהּ בישיבה. כמו כן, מטעם זה, אסור לנשים המזַמנות בנפרד (ראה לעיל) לזַמן בַּשֵּׁם, אך אשה האוכלת יחד עם עשרה אנשים, תענה לזימון בַּשֵּׁם, כפי שעונה לכל 'דבר שבקדושה' שנאמר במניָן. [שו"ע ו ומשנ"ב טו; ביאורים ומוספים דרשו, 10 ו־15]