מה צריך אדם לעשות בין אכילת מאכלי חלב לבין אכילת מאכלי בשר? • מאיזה מין היו עשויים שתי הלחם של חג השבועות? • ומה טעם המנהג לאכול דבש וחלב בחג השבועות? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תצ"ד סעיף ג' בחלקו השני עד סוף הסימן במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר הרמ"א, נוהגים בכמה מקומות לאכול מאכלי חלב ביום ראשון של שבועות, ונראה לי הטעם, שהוא כמו שני תבשילים שלוקחים בלי פסח זכר לפסח וזכר לחגיגה, כך אוכלים מאכל חלב ואח"כ מאכל בשר, ומבאר המ"ב את דבריו, שגם בחג השבועות עושים זכר לשתי הלחם שהיו קרבים בחג השבועות, לשם כך אוכלים מאכלי חלב, ואח"כ מאכלי בשר, וא"כ, חייבים להביא שני לחמים נפרדים, שהרי הלחם שאכלו איתו את מאכלי החלב, אינו ראוי שיאכלו איתו את מאכלי הבשר, וכיוון שצריכים להביא שני לחמים, בה מתקיים זכר לשתי הלחם שהביאו בחג השבועות.
עוד אומר המ"ב, לכן נהגו לאפות לחם אחד עם חמאה, שאז ודאי יצטרך להביא לחם אחר לאכול עם הבשר, ויזהר להסיק את התנור יפה בין לחם ללחם, וכן צריך מרדה חדשה, ולא יועיל שיהפוך את המרדה לצד השני, שהרי המרדה בלוע מעבר אל עבר בשמנונית, וכן יחליף מפה אחרת למאכלי הבשר, וא"צ להפסיק בברכת המזון אם אינו אוכל גבינה קשה, אלא יקנח את פיו וידיח אותו יפה.
אומר המ"ב, ששתי הלחם יהיו של חיטים דוגמת שתי הלחם.
כתב הפמ"ג, יש להיזהר בעניין מאכלי בשר בחלב בכל מה שנזהרים בכל השנה, שלא לצאת שכרם בהפסדם.
טעם נוסף לאכילת מאכלי חלב בחג השבועות, מביא המ"ב, שכשירדו עם ישראל מהר סיני, הם נצטוו בעשרת הדברות, ונכלל בהם כל חלקי התורה, וממילא הם הוזהרו גם על אכילת בשר, דהיינו, כשחזרו לביתם לא יכלו לאכול בשר, כיוון שהיה צריך לשחוט, לנקר, ולמלוח, שהרי הסירים נטרפו, והיו צריכים להביא סירים חדשים, נמצא א"כ, שבשעות הראשונות לאחר שהם ירדו מהר סיני הם היו יכולים לאכול מאכלי חלב בלבד, כיוון שעדיין הם לא הכשירו את עצמם לאכול את הבשר לאחר שניתנה תורה, וזכר לאותו מעמד, אוכלים בחג השבועות מאכלי חלב.
נוהגים בקצת מקומות לאכול דבש וחלב בחג השבועות, כיוון שנמשלה התורה לדבש וחלב, שנאמר 'דבש וחלב תחת לשונך'.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א