ארונות שמאחסנים בהם חמץ, שולחן האוכל, מגירות המקרר ומדפיו, והשיש שבמטבח – אם בדרך כלל אין מניחים בהם ועליהם מאכלים חמים, אין צורך להכשירם לפסח בהגעלה וכדומה, ודי בנקיון יסודי. ואם יש בהם חורים וסדקים יש לכסותם לאחר הנקיון.
ורבים נהגו לכסות אף שולחנות שאין בהם חורים וסדקים בשני כיסויים, וכן נהגו לכסות את המדפים שבארונות ובמקרר, ואת השיש. ואף אם במשך השנה מניחים על השיש או על השולחן סירים חמים – די להם בכיסוי עבה, ואין צורך להכשירם.
וחצובת הכיריים – ניתן לכסותה ב'נייר כסף' עבה, לאחר נקיון יסודי, ולהשתמש בה בפסח, ואין צורך להכשירהּ ב'ליבון', אך יש שהורו כי לכתחילה רצוי לקנות לרכוש חצובה אחרת לפסח.
[משנ"ב תנא, קיג ו־קטו; ביאורים ומוספים דרשו, 31, 96 ו־100]
*
כלים המצופים אמאייל – יש אומרים שלא ניתן להכשירם בהגעלה, ויש אומרים שאף 'ליבון' אינו מועיל להכשירם. ויש שהחמירו רק בנוגע לחמץ.
והתנור הביתי המצוי בזמננו, שהוא מצופה אמאייל, נחלקו הפוסקים בקשר לאופן נקיונו לפסח: יש אומרים שאם קיימת בו מערכת נקיון עצמי שבהפעלתה מתחמם התנור בחום גבוה במיוחד – ניתן להכשירו בנקיון זה, ואם לא – ניתן להכשירו בליבון.
ויש אומרים שאף אם אינו מתחמם בחום גבוה במיוחד, ניתן להכשירו על ידי הפעלתו לכמה שעות.
ויש אומרים שניתן להכשירו על ידי ניקויו בחומר חריף והפעלתו בדרגת החום הגבוהה ביותר למשך שעה.
ויש אומרים שניתן להכשירו על ידי הפעלתו בחום הגבוה ביותר למשך שעה, ולצפות את התנור ב'נייר כסף', או לחילופין לצפות את המאכלים המוכנסים לתוכו בפסח בנייר כסף.
[הגהה לשעה"צ תנא, לאחר אות קצא; ביאורים ומוספים דרשו, 125]
*
יש אומרים כי בזמננו שהכלים אינם כה יקרים כבעבר, רצוי לרכוש כלים חדשים לפסח, ולא להכשיר כלֵי חמץ בהגעלה או בליבון. ברם, רבים נהגו להגעיל אף את הכלים החדשים העשויים ממתכת ואלומיניום, כיון שיש מן היצרנים שמושחים את הכלים בשומן המופק מבעלי חיים שאינם טהורים.
ויש שמחמירים בכך אף בימינו, שסביר להניח שהשומן היה פגום בשעת משיחתו, וכן יצרנים רבים משתמשים בשמן צמחי ולא בשומן מן החי. וכיון שהגעלה זו אינה מעיקר הדין, אלא חומרא – יש שהקלו בהּ בקולות מסויָמות. וכשמייעדים את הכלי החדש למאכלים צוננים בלבד – לכל הדעות אין צורך להגעילו.
[ביאורים ומוספים דרשו, תנא, 4-5]