היום נלמד: "ברב עם הדרת מלך" בברכת 'המוציא' וברכת המזון
יום שני כ"ט בתשרי תשע"ז
מדוע בזמננו אין מקפידים שאחד יוציא את כולם בברכת 'המוציא'?
כששני אנשים ויותר אוכלים סעודה יחד - אף אם כל אחד אוכל משלו - ראוי שאחד מהם יברך 'המוציא' ויוציא את האחרים ידי חובתם, מפני ש"ברָב עם הדרת מלך", ויש בכך 'הידור מצוה'. ובזמננו, על פי רוב כל אחד מברך לעצמו, ויתכן כי הסיבה לכך היא משום שאין הכל בקיאים בכוונה הנדרשת להוציא אחרים או לצאת בשמיעה מפי אחר. [סעיף יא, ס"ק נז, וביה"ל ד"ה אחד; וראה לעיל סימן קסה, ס"ק ה]
באיזה מקרה אין האחד רשאי להוציא את האחרים בברכת 'המוציא'?
הדין האמור, שראוי שהאחד יוציא את כולם בברכת 'המוציא', הוא רק כשאוכלים בדרך של קביעות לסעודה משותפת, דהיינו, שקבעו מקום לאכילתם, ויושבים, ומקובצים יחד. ובעל הבית האוכל עם בני ביתו, אינו צריך לקבוע מקום לאכילתם. וכשאוכלים במקום שיש שולחן - נחלקו הפוסקים אם צריכים לאכול ליד השולחן. אבל כשלא קבעו מקום, או שהם מפוזרים, וכן אם אוכלים בעמידה - לכתחילה יברך כל אחד לעצמו. [סעיף יא-יב, ס"ק סד, וביה"ל ד"ה ישיבה וד"ה אלא]
שנים שאוכלים יחד - האם האחד רשאי להוציא השני בברכת המזון?
כאמור, שנים שאוכלים יחד - ראוי שהאחד יוציא את חבירו, והדברים אמורים דווקא בברכת 'המוציא', שאז דעתם לאכול יחד ומצטרפים יחד לברכה אחת, אבל בברכת המזון, הבאה בסוף הסעודה כאשר דעתם להפרד, ראוי שכל אחד יברך בעצמו; ועוד, שברכת המזון היא מן התורה, וראוי שיברך כל אחד בעצמו. אולם, כשאוכלים שלושה ויותר יחד, יש חובת 'זימון' והאחד מוציא את האחרים אף לכתחילה. [ס"ק נד; ביאורים ומוספים דרשו, 46]