היום נלמד על: הזמן והמקום ל'נפילת אפים'
יום שני כ"ט באייר תשע"ו
מתפללים במקום שאין ספר תורה? – אתם צריכים לדעת את הכללים איך לומר תחנון בנפילת אפים!
אין אומרים 'תחנון' ב'נפילת אפים', דהיינו בכיסוי הפנים והטיית הראש, אלא במקום שיש בו ספר תורה, ורמז לדבר בספר יהושע: "ויפול על פניו ארצה לפני ארון ה'". ובמקום שאין בו ספר תורה - יש לומר תחנון ללא נפילת אפים. ומקום שמונחים בו ספרי קודש בדרך קבע - יש אומרים שדינו כמקום שיש בו ספר תורה, ויש חולקים. ובירושלים העתיקה נהגו ליפול על פניהם אף במקום שאין בו ספר תורה, משום קדושת המקום, הנחשב כ'לפני ארון ה''. והמתפללים בעזרת נשים שניתן לראות ממנה את ארון הקודש, או בחצר בית הכנסת בצד שבו הפתח פתוח וניתן לראות את ארון הקודש - ייפלו על פניהם. [סעיף ב וס"ק יא-יג; ביאורים ומוספים דרשו, 16-17]
מדוע אין 'נפילת אפים' בלילה? ומה הדין בבין השמשות?
בלילה שולטת מידת הדין בעולם, ו'נפילת אפים' בשעה זו מגבירה את כוחהּ; ולפיכך אם התאחרו בתפילת מנחה עד לאחר צאת הכוכבים, לא ייפלו על פניהם באמירת 'תחנון', אולם אין מניעה מאמירת תחנון ללא נפילת אפים. ובין השמשות מותר לאומרו בנפילת אפים, אך לכתחילה יש לאומרו מבעוד יום; ובעשרת ימי תשובה או תענית ציבור ניתן לדלג לשם כך על תפילת 'אבינו מלכנו'. ויש שנהגו שלא ליפול על פניהם אף בין השמשות, על פי דעת בעלי הקבלה שיש סכנה באמירתו לאחר השקיעה. ובלילות ה'סליחות' נוהגים לומר תחנון בנפילת אפים בסמוך לתחילת היום, ויש מקלים מחצות הלילה ואילך. [סעיף ג וס"ק טז-יח; ביאורים ומוספים דרשו, 20]
המתפלל בבית האבל - האם צריך להשלים 'והוא רחום' ו'תחנון'?
בבית האבל, דהיינו בבית שהאָבֵל יושב בו 'שבעה', או שנפטר בו המת, או שהוכנס לתוכו לאחר פטירתו, שורה מידת הדין, ועל כן אין לומר בו תחנון בנפילת אפים, כיון שנפילת אפים מגבירה את כוח הדין, כאמור. ונהגו שלא לומר בו תחנון אף ללא נפילת אפים, משום שהאֵבֶל הוקש לחג לעניָנים מסוימים, וכשם שבחג אין אומרים תחנון, כך אין לאומרו בבית האבל. והמתפללים אינם צריכים לומר תחנון בצאתם מבית האבל, ונחלקו הפוסקים אם צריכים להשלים את אמירת 'והוא רחום' בימי שני וחמישי. והאָבֵל עצמו אינו אומר תחנון בשום מקום, דהיינו אף כשמסיבה כלשהי מתפלל מחוץ לביתו. [סעיף ד וס"ק כ; ביאורים ומוספים דרשו, 23 ו־47]