היום נלמד: 'מים אחרונים'
יום רביעי כ"ח בכסלו תשע"ז
האם מותר לשפוך 'מים אחרונים' על הרצפה?
נטילת 'מים אחרונים' צריכה להֵעשות לתוך כלי, או לתוך כיור, ולא על גבי קרקע, מפני שרוח רעה שורה עליהם, ויש חשש סכנה למי שידרוך עליהם. ואם אין אפשרות לעשות כן - יש ליטול על גבי דבר שהמים נבלעים בו מיד, או על גבי קרקע במקום שאין עוברים בו. ונחלקו הפוסקים בנוגע לרוח רעה זו: יש אומרים שהרוח שורה על המים בכל מקרה; ולדבריהם - גם לאחר הנטילה בכלי אסור לשופכם על גבי קרקע. ויש אומרים שהרוח אינה שורה עליהם אלא על גבי קרקע; אך יתכן שגם לדבריהם - כששופך את המים לאחר הנטילה על גבי קרקע, שורה עליהם הרוח. ויש אומרים שלדעה זו מותר ליטול על גבי רצפה, כיון שאינה כקרקע ממש; ויש שפקפק בדבר. [סעיף ב, ס"ק ד-ו, שעה"צ ס"ק יז, וביה"ל ד"ה אלא; ביאורים ומוספים דרשו, 8]
מדוע אין ליטול 'מים אחרונים' במים חמים?
כפי שלמדנו, אחת המטרות בנטילת 'מים אחרונים' היא הסרת הזוהמה מהידים; ולפיכך, מקום הנטילה הוא רק עד ה'פרק' השני שבאצבעות (והראשון ב'אגודל), משום שבדרך כלל אין הזוהמה מגיעה למעלה ממקום זה; ואם אכן הגיעה למעלה ממקום זה, צריך לרחוץ כל מקום שהגיעה אליו. ויש אומרים שצריך ליטול את כל האצבעות, ולכתחילה ראוי להחמיר כדבריהם. ויש הטועים ונוטלים מים אחרונים רק בקצוות האצבעות, או אף בנגיעה בעלמא במים, ואינם יוצאים ידי חובה בכך. ובעת הנטילה יש להפנות את ראשי האצבעות כלפי מטה, כדי שהזוהמה תרד מהן ולא תתפשט לעבר היד. כמו כן, אין ליטול במים חמים, מפני שהם מרככים את הידים ומבליעים בהן את הזוהמה. [סעיף ג-ה, ס"ק ז-יא, וביה"ל ד"ה עד]
האם צריך לכבד אדם הגדול ממנו ליטול 'מים אחרונים' לפניו?
כפי שלמדנו, צריך להסמיך את נטילת מים אחרונים לברכת המזון; ולפיכך, כאשר אנשים רבים סועדים יחד, ונוטלים מים אחרונים בכלי המובא אל השולחן, יש להביא מספר כלים מתאים לכמות המשתתפים, כדי שלא יאלצו הנוטלים ראשונה לשהות זמן רב בין הנטילה לברכה. ואם הביאו רק כלי אחד, יטלו תחילה כל המשתתפים מלבד המזַמן וארבעה אנשים נוספים, ואז יטול המַזמן, ואחריו הארבעה הנותרים; וזאת כדי שהמזמן לא ימתין זמן רב עד שיטלו כולם, ומאידך - עד שיטלו הארבעה שלאחריו יהיה בידו להתבונן במילות הזימון ובברכת המזון שאותה הוא אמור לברך בקול רם. ומצד עצם הנטילה, אין כבוד בהקדמת אדם אחֵר ליטול לפניו, שהרי זה כאומר: "רחץ את ידיך המזוהמות". [סעיף ו, ס"ק יב-טו, וביה"ל ד"ה מן; וראה שעה"צ ס"ק כד]