הנלמד היום נעסוק בנושא: עיסוקים שונים לפני תפילת שחרית
יום רביעי א' באדר א' תשע"ו
למי אסור ללמוד לפני התפילה?
משעה ש'האיר פני כל המזרח', אסור לאדם הרגיל להתפלל ביחידות, להתחיל בלימוד תורה ביחידות בביתו, או בבית מדרש שלא אמורה להתקיים בו תפילת שחרית, מחשש שמא ישקע בלימודו ויאחר את זמני קריאת שמע ותפילה. ויש אומרים שהאיסור הוא רק מסמוך להנץ החמה, שהוא הזמן הראוי לכתחילה לתפילת העמידה של שחרית. ואם מבקש מאדם אחֵר להזכירו להתפלל - מותר. ולפני קריאת שמע ותפילת ערבית מותר ללמוד תורה בכל אופן. [סעיף ו וס"ק ל, לב ו־לד; ביאורים ומוספים ומוספים דרשו, 39 ו־41]
מה כתוב בזוהר הקדוש על אכילה בלילה?
החל מחצי שעה לפני עלות השחר אסור לאכול 'אכילת קבע', דהיינו פת, עוגה או משקה משַׁכֵּר, בכמות הגדולה מ'כביצה' (45-53 גרם, לשיטות השונות), עד לאחר הנחת תפילין, קריאת שמע ותפילה. ואם התחיל בסעודתו בזמן המותר - רשאי להמשיך עד עלות השחר. אך אם התחיל בזמן האסור, יתכן שצריך להפסיק אף לפני עלות השחר. ועל פי הזוהר הקדוש - המתעורר משנתו לפני עלות השחר לא יאכל מאומה, אלא אם כן יש בכך צורך ללימודו ותפילתו; ונכון להקפיד על כך. [סעיף ה, ס"ק כז-כט, וביה"ל ד"ה צריך וד"ה ויש; ביאורים ומוספים דרשו, 35, 36 ו־38]
האם מותר להתקלח לפני התפילה?
החל מעלות השחר אסור להכנס ל'בית המרחץ' עד לאחר קריאת שמע ותפילה. ויש מפוסקי זמננו שהורו כי רחיצה במקלחת אף היא אסורה, אלא שנוהגים להקל כשהיא נעשית לצורך טבילה במקוה. ויש שהורה כי מותר לרחוץ במקלחת אף ללא טבילה במקוה, אך ללא שימוש בסבון וכיוצא בו. ויש שהורה כי מי שקשה לו להתפלל ללא רחיצה במקלחת, מותר לרחוץ. ויש שהורה כי מותר לרחוץ פניו, ידיו ורגליו, ואם נחוץ באקראי לרחוץ מקומות נוספים בגוף - ניתן לעשות זאת אף עם סבון. [סעיף ז וס"ק לו; ביאורים ומוספים דרשו, 42]