יום שני י"ד בתמוז תש"פ
כיצד ינהג בן ארץ ישראל הנמצא בחו"ל ביום טוב שני?
בן ארץ ישראל הנמצא בחוץ לארץ ביום טוב שני, אסור בכל איסורי ביום טוב, (למעֵט איסור 'מוקצה' – שנחלקו הפוסקים אם הוא אסור בו), ועליו ללבוש בגדי יום טוב.
מאידך, עליו להניח תפילין בצינעה, ולהתפלל תפילות חול בשעה שהציבור מתפלל תפילות יום טוב; ויש אומרים שאת תפילת שחרית יתפלל ביחידות ובצינעה, כשהוא מעוטר בתפילין. ואסור לבני ארץ ישראל הנמצאים בחו"ל, לקיים תפילות חול בציבור ביום טוב שני.
ואם חל יום טוב שני ביום ראשון – יבדיל בתפילת ערבית של מוצאי שבת, ויש אומרים שיבדיל גם על היין, כרגיל; אך נחלקו הפוסקים אם מותר לו להדליק אש לצורך ברכת 'מאורי האש'.
[שו"ע תצו, ג, ומשנ"ב ט ו־יג; ביאורים ומוספים דרשו, 15, 18, 21 ו־23]
כיצד ינהג בן חו"ל הנמצא בארץ ישראל ביום טוב שני?
בן חוץ לארץ הנמצא בארץ ישראל ביום טוב שני – עליו לנהוג יום טוב שני כפי שנוהג בחו"ל, כולל תפילות יום טוב שני.
והמנהג בכל מקום להתיר לבני חו"ל הנמצאים בארץ ישראל להתפלל בציבור את תפילות יום טוב שני, אך יש שהורו שלא יתפללו בהיכל המרכזי של בית הכנסת, אלא בחדר צדדי, וכדומה.
ונחלקו הפוסקים אם מותר לבן חו"ל לומר לבן ארץ ישראל לעשות מלאכה עבורו ביום טוב שני, ויש שכתב שהדבר מותר לצורך מצוה בלבד. ויש שכתבו שאף לדעת האוסרים, מותר לבן חו"ל לרמוז לבן ארץ ישראל לעשות מלאכה עבורו, או לענות בחיוב כשנשאל על ידי בן ארץ ישראל האם לעשות מלאכה עבורו.
[משנ"ב תצו, יג; ביאורים ומוספים דרשו, 20-21; וראה שם, 24]
בן חו"ל ששוהה בארץ ישראל בשלושת הרגלים באופן קבוע – מה דינו בנוגע ליום טוב שני?
המעתיק את דירתו מארץ ישראל לחו"ל, או להיפך – אם דעתו לשוב למקומו הראשון, הריהו נחשב כבן מקומו הראשון לענין 'יום טוב שני'; ואם אין דעתו לשוב למקומו הראשון, הריהו נחשב כבן מקומו החדש.
ובנוגע לאדם שמתכוון לשהות זמן רב במקומו החדש – ישנן בספרי הפוסקים דעות שונות, המתייחסות למגוון מקרים, כאשר ההלכה משתנה על פי הנסיבות בהן העתיק את דירתו – פרנסה, רפואה, ועוד – ועל פי אורך התקופה בה שוהה במקום החדש; ולכן ראוי לעשות שאלת חכם בכל מקרה לגופו.
ובן חו"ל השוהה באופן קבוע בארץ ישראל בכל שלושת הרגלים – נחלקו הפוסקים אם דינו כבן ארץ ישראל, או כבן חו"ל.
[שו"ע תצו, ג, ומשנ"ב יג; ביאורים ומוספים דרשו, 25-27]