היום נמשיך לעסוק בנושא: תפילת תשלומין
יום חמישי י"ד באדר ב' תשע"ו
מי שהתעצל מלהתפלל ואחר כך שכח - האם יכול להשלים את התפילה?
כפי שלמדנו, מי שהחסיר תפילה בשגגה יכול להשלימה, אך מי שהחסירהּ בזדון אינו יכול להשלימה. ואם חָפץ - יכול להתפלל בתורת נדבה, וכשעושה כן לאחר התפילה הסמוכה לתפילה החסֵרה - אינו צריך לחדש בה דָבר כדין תפילת נדבה (ראה סימן קז, סעיף א), ויש חולקים; ואם משלים מאוחר יותר - לכל הדעות צריך לחדש בה דָבר. ומי שלא היה עסוק בְּדבר בתחילת זמן התפילה, אלא שהתעצל מלהתפלל, וסבר להתפלל מאוחר יותר, ואחר כך שכח להתפלל - יש אומרים שנחשב כמזיד, ויש שכתב שנחשב כשוגג, ויכול להשלים את התפילה. ומי שהתפלל במקום שצריך לבודקו תחילה אם הוא נקי (ראה שולחן ערוך סימן עו, סעיף ז), ולא בדק, ולאחר עבור זמן התפילה גילה שהמקום לא היה נקי - נחשב כמזיד. [סעיף ז וס"ק כא-כב; ביאורים ומוספים דרשו, 50]
חושש שזמן התפילה יגרום להפסד כספי, רוצה לדעת אם מותר להחסיר תפילה?
מי שלא התפלל מחמת שהיה עסוק וסבר להתפלל מאוחר יותר, ומבלי משים חלף זמן התפילה, או ש'תקפה אותו' שינה והתעורר לאחר סוף זמן תפילה - הריהו נחשב לשוגג ויכול להשלים את התפילה. וכן מי שהחסיר תפילה מחמת שהיה טרוד בהצלת ממונו מהפסד - הריהו נחשב כשוגג, ויכול להשלים את התפילה; ואם מדובר רק בחשש הפסד, ולא בהפסד ודאי - יש אומרים שנחשב למזיד, ויש אומרים שנחשב לשוגג, ולכן יַתנה לפני תפילת התשלומין שאם חייב בה - תהא לחובתו, ואם לא - תהא לנדבה. ולכתחילה אסור להחסיר תפילה כדי להנצל מהפסד ממון, אם מדובר בהפסד של פחות מחמישית מנכסיו; ולהפסיק באמצע תפילת העמידה - אסור אף אם מדובר בהפסד של יותר מחמישית מנכסיו. [סעיף ח, ס"ק כג, וביה"ל ד"ה וכן וד"ה מיהו; ביאורים ומוספים דרשו, 49 ו־51]
מי שהורדם למשך זמן רב והחסיר מספר תפילות, כמה תפילות צריך להשלים?
אפשרות התשלומין של תפילה חסֵרה היא רק לאחר התפילה שלאחריה, ואם לא השלים את התפילה בזמן התשלומין - ראוי שיתפלל בתורת נדבה, ויחדש בתפילתו דָבר, כדין תפילת נדבה (ראה לעיל). ויש הסוברים שאפשרות התשלומין קיימת לעולם, ולכן נכון שיַתנה לפני התפילה שאם חייב להתפלל - תהא לחובה, ואם לא - תהא לנדבה. ומי שהחסיר מספר תפילות - וכגון שהורדם למשך זמן רב - ישלים את כל התפילות בתורת נדבה, אך יקדים את תפילת החובה של אותה שעה, ולאחריה יתפלל את התפילה הקודמת לה, בתורת תשלומין, ולאחריהן את כל התפילות החסֵרות לפי סדרן לאחוֹר, עם התנאי האמוּר. ואם משלימן בראש חודש - יאמר בכולן 'יעלה ויבוא'. ולא ישלים תפילה בתורת נדבה בשבת וביום טוב, כיון שאין מתפללים בהם תפילת נדבה. [סעיף ו וס"ק יח-יט; ביאורים ומוספים דרשו, 41]