היום נלמד על: המקום הנכון לתחילת הקריאה ולסיומהּ
יום חמישי כ"ד בסיון תשע"ו
היכן אסור לסיים את הקריאה?
חכמינו ז"ל תיקנו שלא יסיימו את הקריאה בעלייה לתורה במקום בו נותרו פחות משלושה פסוקים עד לסיום 'פרשה פתוחה' או 'סתומה', כיון שהיוצאים מבית הכנסת לאחר עלייה זו ואינם שומעים את העלייה הבאה, ישערו שהעולה הבא יקרא רק עד סיום ה'פרשה', ומתוך כך יטעו לחשוב שניתן לקרוא בעלייה לתורה פחות משלושה פסוקים; וכפי שכבר למדנו - קריאה של שני פסוקים או פסוק אחד בלבד בעלייה לתורה, אינה נחשבת לקריאה. [סעיף א וס"ק א]
היכן אסור להתחיל את הקריאה?
עוד תיקנו חכמינו ז"ל, שלא להתחיל קריאה בעלייה לתורה בפסוק השני או השלישי לאחר תחילת 'פרשה פתוחה' או 'סתומה', כיון שהנכנסים לבית הכנסת רק לפני עלייה זו ואינם שומעים את העלייה הקודמת, ישערו שהעולה הקודם קרא רק מתחילת ה'פרשה', ומתוך כך יטעו לחשוב שניתן לקרוא בעלייה לתורה פחות משלושה פסוקים. ולכתחילה אין להתחיל במקום כזה אף כאשר ה'פרשה' כולה מכילה פסוק אחד או שנים בלבד. [סעיף א וס"ק ב ו־ד]
גבאי - שים לב שלא לבייש את מי שאתה מעלה לתורה!
הגבאי המחלק את העליות לתורה צריך להקפיד שלא להעלות אדם לקריאה העשויה לביישו, וכגון להעלות בעל מום לקריאה בה נזכר המום הקיים אצלו. וכן אין לקרוא לאדם החשוד על עבירה מסוימת לקריאה בה נזכרת עבירה זו. ואם ידוע שעבר על עבירה זו וטרם שב בתשובה, ראוי להעלותו לקריאה זו כדי שיתבייש וישוב; אך אם הוא 'מומר' לעבירה זו ורגיל בה, אין להעלותו לתורה כלל. [ס"ק ה; ביאורים ומוספים דרשו, 8-11]