לפרנסתי אני עובד כדרייבער (נהג). לקוח הזמין נסיעה מבית שמש לבני-ברק הלוך ושוב, נתתי לו הצעת מחיר של שלוש מאות ושלושים שקלים להלוך ושוב, הוא הסכים וסגרנו על יום המחרת לשעה תשע ארבעים בבוקר. שמחתי מאוד על ההשגחה הפרטית של נסיעה הלוך ושוב בדיוק בסיום הדף היומי שלי שעליו אני לא מוותר… ממש משמים!
אלא שבהמשך היום התקשר הלקוח והודיע כי עליו להקדים את שעת היציאה מתשע וארבעים לשעה תשע בבוקר. נאלמתי דום ולא ידעתי כיצד להגיב, ניסיתי להסביר לו שיש לי שיעור דף היומי שזהו הקביעת עיתים שלי לתורה, מרבע לתשע עד תשע וחצי בבוקר, ורק אחר כך אני פנוי לעבודה. הלקוח שמע ואמר: "אני מבין, אבל אני צריך לצאת בתשע! יש לך חמש דקות להודיע לי מה החלטת, אם כן אז כן ואם לא אז לא, ואזמין נהג אחר".
ההתלבטות הייתה לא קלה כלל ועיקר, בפרט שבתקופת הקורונה פחתו הנסיעות והדחיפות לממון זמין הפכה לשיקול רציני. התפללתי תפילה חמה לבורא עולם שיעזור לי להחליט מה הוא הבורא מצפה ממני, ואז, בהבזק של רגע התקשרתי ואמרתי ללקוח שאיני מוותר על קביעת העיתים שלי עם בורא העולמים, והוא משוחרר לדרכו… זה לא היה קל אבל עשיתי את זה!
למחרת הגעתי לשיעור, ולא היתה לי ולו הזמנה אחת לאותו היום. תיכף אחרי השיעור קיבלתי הזמנת נסיעה מבית שמש לירושלים, המחיר מאה וחמישים שקלים. יצאתי לדרך עם תחושה שלפחות קבלתי נסיעה… בדרך לירושלים קיבלתי הזמנה של נסיעה מירושלים לבית שמש עם שתי תחנות בירושלים, שמחירה מאה שמונים שקלים, סה"כ שתי הנסיעות הגיעו בדיוק לשלוש מאות ושלושים שקלים, בדיוק כמו הנסיעה לבני-ברק הלוך ושוב, אלא שבפחות קילומטרים ופחות הוצאות דלק, כלומר, רווח יותר גדול…
התרגשתי מאוד לראות בעיני בשר ש'מי ששומע לי לא מפסיד', ולמרות תחושת ההקרבה וההחמצה בסופו של יום הרווחתי ובגדול. מכמה נסיעות קצרות סגרתי קופה יותר מהנסיעות הגדולות. אלא שהדגש כאן הוא שסגרתי בנסיעה הראשונה בדיוק את הסכום שכביכול הפסדתי…
(מכתב שפורסם בגיליון 'טיב הקהילה')