הרב מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א
מורה הוראה 'נאות שמחה' מודיעין עילית
זבחים צ:
דנו הפוסקים בהלכות קדימה בברכות. באופנים מסוימים בהם נמצאים בפנינו שלושה מיני מאכל, שלפי כללי הקדימה לכל אחד יש מעלה על חברו, וממילא מה שניקח – חברו יהיה קודם לו.
כיצד נפתור את הסדר?
זיתים ויין ותבשיל שעורים
נצייר שתי אופנים:
האחד: כתב ה'מגן אברהם' סי' רי"א ס"ק י"ג, שהיה בפניו תבשיל שעורים שברכתו מזונות ויין וזיתים, והזית הוא חשוב מן השעורה, כיון שבפסוק בסדר שבעת המינים הוא ראשון למילה 'ארץ' השניה, ואילו השעורה היא שניה ל'ארץ', והיין קודם לזית – אף שלפי סדר שבעת המינים הוא מאוחר מן הזית, זהו לגבי ענבים, אך כאשר עשה יין שעלה בחשיבות לברכת 'הגפן' – קודם לזית, והשעורים שברכתם 'מזונות' קודמים ליין, כיון שברכת 'מזונות' אף היא חשובה מברכת 'הגפן'.
מעתה יש להסתפק: מה יעשה אם יברך על היין? הלא השעורים קודמים! אם יברך על השעורים – הרי הזית קודם, לפי שהוא מוקדם ל'ארץ', ואם יברך על הזית – הלא היין קודם שברכתו מבורכת? עיקר ספק זה הוא כפי שיטת המג"א, שזית קודם לתבשיל שעורים. אכן המשנ"ב ס"ק כ"ה הכריע כדעת 'הלבוש' והרבה אחרונים, שברכת 'מזונות' קודמת, וממילא הסדר ברור: מזונות לשעורים הגפן ליין ובורא פרי העץ לזית, ומטעם זה כתב בשעה"צ ס"ק ל"ג, שלא העתיק את הספק של המג"א
אכן, כיון שהדבר נוגע לאופנים נוספים השייכים ע"פ הלכה, שיש כמה מינים שכל אחד קודם לחברו,
הבה נברר מה שהכריעו הפוסקים מסוגייתנו:
חטאת העוף ועולה ומעשר בהמה
בגמ' בזבחים (דף צ ע"ב) יש ספק מה הדין, כאשר עומדים להקרבה חטאת העוף ועולת בהמה ומעשר בהמה, ולפי כללי הקדימה עולה קודמת לשאר קרבנות כיון שהיא כליל, ובהמה קודמת לעוף כיון שיש בה דם ואימורים, וחטאת קודמת לעולה אפילו עוף לבהמה, מעתה מה עליו לעשות? אם יקריב את החטאת – המעשר בהמה יהיה קודם, כיון שבהמה קודמת לעוף. אם יקריב את מעשר הבהמה – אזי העולה תהיה קודמת, כיון שהיא כליל, ואם יקריב את העולה – החטאת קודמת. פושטת הגמרא, שעולת בהמה נכנסת בחטאת העוף, ומגביהה אותה ממעשר הבהמה, כלומר שכיון שחטאת קודמת לעולה, מקבלת היא את החשיבות של העולה שיש לה מעלת בהמה, ומכוחה קודמת גם למעשר בהמה.
ויש להתבונן בהכרעה זו: למה לא נאמר שמעשר הבהמה יהיה קודם, ע"י שקודם לחטאת שהיא עוף, יקבל מעלת החטאת להקדים גם לעולה, וכמו כן נאמר שהעולה תקדים ע"י שקודמת למעשר, תקבל את כוחה להקדים גם לחטאת, ושוב השאלה בעינה: כיצד נכריע בקדימת השלושה?
רש"י בלשונו הזהב פתר את הבעיה, ופירש, שכיון שקדימת המעשר הוא בגלל מעלת זבח, והעולה אף היא יש בה מעלת זבח, ובכל זאת חטאת קודמת לה, לפיכך מקבלת החטאת כח להקדים למעלת זבח, מעתה מובן מאד למה א"א לומר זאת על העולה שקודמת למעשר, ועל ידה תקדים לחטאת, שהרי למעשר אין את מעלת החטאת.
עתה נשוב לקדימת הברכות: לפי מה שנתבאר מדברי רש"י, יש להכריע שהיין יקדים, כי הזית מגביה את היין על השעורים, שכשם שהוא קודם לשעורים, אף שברכת השעורים חשובה ממנו, כן נותן ליין כח להקדים לשעורים, וכן מסיק ה'פנים מאירות' (בח"ג סי' ל"ח) ע"ש טעמו מה שפלפל במחלוקת בני בבל ובני מערבא.
ענב, תפוח ומלון
עתה נעבור לאופן נוסף של גלגל החוזר בקדימה בברכות:
הביאו לפניו תפוח, ענבים ומלון. התפוח חביב לו מכולם והמלון חביב מן הענבים, והנה להלכה בקדימת חביב ומין שבעה – אם ברכותיהם שוות, כלומר ששניהם ברכתם 'העץ' – מין שבעה קודם לחביב, אך כשאין ברכותיהם שוות, ויברך על כל אחד ברכה בנפרד, יקדים את החביב למין שבעה, כפי שהכריע המשנ"ב. (סי' רי"א סק"ט)
מעתה יש לדון: מה יעשה אם יברך על הענבים שהם משבעת המינים? הלא המלון שאין ברכתו שווה – חביב ממנו. ואם יברך על המלון – הרי התפוח חביב לו ביותר, ואם יקדים את התפוח – הרי הענב שהוא מין שבעה קודם לו, שברכתו שווה?
ולפי הכלל האמור נראה, שהענב יקדים, כיון שקודם לתפוח אף שיש בו מעלת חביב, א"כ יתן לו התפוח מעלה להקדים למלון שהוא חביב ממנו.
הרי למדנו יסוד בקדימה בברכות מתוך הלכות הקורבנות. ויהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ונזכה לקיים את סדר הקרבנות בקדימתם.