בהזדמנויות רבות, כשזכיתי לדבר עם מרן הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל, אודות תכניות לימוד הבוקר של 'דרשו', היה אומר לי: 'אין תחליף ללימוד באשמורת הבוקר, הראש צלול ובהיר, ומלבד כל זאת גם אויר העולם זך ונקי והטומאה אינה שולטת באותן שעות, שהרי עיקר זמנם של בעלי העבירה הוא בתחילת הלילה, ואילו באשמורת הבוקר הם כבר ישנים…'

הרב יהושע לייבזון

בעוד כשבוע בליל הסדר, חל יומא דהילולא  של בעל 'שבט הלוי' מרן הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זיע"א, כל מי שהכיר את מרן בעל 'שבט הלוי' ונזכר באישיותו הדגולה, מרגיש עתה כאב חד הפולח את גופו. זכינו ונכנסנו פעמים רבות אל הקודש פנימה ולא ניתן לתאר את מאור הפנים שכל מי שנכנס זכה לקבל.

לקראת יומא דהילולא בחרנו להביא קטעים מעניינים כפי שהובאו ע"י נשיא דרשו הגאון הרב דוד הופשטטר שליט"א בספרו 'דרש דוד' על מסכת אבות.

 את הסיפור הראשון, רבים כבר מכירים, אך הבאתי אותו בגלל תשובתו הייחודית של מרן בעל 'שבט הלוי'.

"חידוש גדול היה בהקמת ישיבת 'חכמי לובלין', היתה זו הישיבה הראשונה שהצרכים הגשמיים של בני הישיבה, האוכל והלינה, היו ניתנים כולם בבנין הישיבה, ללא צורך להתרוצץ אנה ואנה בחיפוש אחר אוכל או מקום שינה.

בחורים מכל רחבי אירופה השתוקקו ללמוד בישיבה, ובאו אליה כדי להיבחן אצל ראש הישיבה מרן הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל.

בין הבאים, היה בחור אחד שטלטל את עצמו ימים רבים ברכבות. לאחר המבחן, אמר לו ראש הישיבה שלצערו הרב הוא לא נמצא מתאים ללמוד בישיבה, ועליו לשוב אל ביתו…

לאחר כמה שעות נכנס ראש הישיבה לבית המדרש, והנה הוא רואה את הנער הצעיר יושב ולומד בשקידה עצומה. הוא ניגש אליו ואמר לו בתמיהה: 'הלא אמרתי לך שלא התקבלת לישיבה, מדוע אם כן אתה נשאר כאן?!'

'אכן' – השיב לו הנער – 'בכוונתי לשוב לביתי, אולם יש עוד כמה שעות עד שהרכבת תגיע לכאן, האם אני יכול לנצל את השעות הללו וללמוד כאן בבית המדרש?'

ראש הישיבה התרגש לשמע תשובתו של הנער, ואמר לו: 'התקבלת לישיבה! מקומך עמנו!'

הבחור נשאר בישיבה והמשיך ללמוד שם בהתמדה עצומה. סיפרו עליו שלא יצא מכותלי הישיבה במשך יותר משנה… ולא שב לביתו אלא לאחר שנה ומחצה…

לא פלא שעמל כה רב ויגיעה עצומה שכזו, הצמיחו את עמוד ההוראה מרן הגאון רבי שמואל וואזנר זצ"ל…

אגב, בהזדמנות שאלתי את מרן זצ"ל האם נכונה השמועה שהוא לא יצא מן הישיבה במשך יותר משנה, והוא חייך והשיב לי בענוותנותו: 'ככה מספרים…'

'ללמוד על מנת לעשות' הוא הלימוד הקשה ביותר, אבל גם הנצרך ביותר

זכיתי להיכנס כמה פעמים אל מרן פוסק הדור הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל, ואמר לי שללמוד על מנת לעשות – דהיינו "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" – הוא הלימוד הקשה ביותר. והוסיף, שיש הרבה תלמידי חכמים שהם בעלי כשרונות גדולים ויש להם ידיעות רבות בכל חלקי התורה, ובכל זאת לא הצליחו ללמוד אליבא דהלכתא.

עם זאת, לגבי לימוד ההלכות עצמן, שמעתי מכ"ק מרן האדמו"ר מגור שליט"א ש"בלי לימוד הלכה דבר יום ביומו, אי אפשר להתנהג כיהודי". כלומר, לימוד ההלכה לא נועד כדי להשיג מדריגה גדולה יותר בידיעת התורה, אלא פשוט כדי לדעת לחיות כיהודי…

לאחרי ימי השואה הארורים, הגיע אבי לקנדה בעירום ובחוסר כל

לאחר ימי השואה הארורים, הגיע אבי (שליט"א) לקנדה בעירום ובחוסר כל והחל לשקם את משפחתו. אך מלבד דאגתו לצרכיהם הגשמיים שלו ושל משפחתו, דאג גם לחלק הרוחני.

עוד כשהיה בהונגריה, היה המנהג בקרב ה'בעלי-בתים' ללמוד לפני התפילה, וכשהגיע לקנדה רצה לשמר מנהג זה. לשם כך קבע לו חברותא עם עורך דין מקומי שלא עבר את המלחמה והיה מבוסס כלכלית.

ידידיו של אבי לעגו לו, ואמרו: 'אם בעת הזאת כאשר מצבך הכספי הוא בכי רע, תשמר את מנהגי הונגריה ותלמד בשעות הבוקר, פרנסתך מה תהא עליה?' אבל אבי לא שת ליבו אליהם, הוא התמיד ללמוד עם החברותא במשך עשרות שנים, והקב"ה בירכו לרוב בפרנסה טובה ובמשפחה לתפארת.

בהזדמנויות רבות, כשזכיתי לדבר עם מרן הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל, אודות תכניות לימוד הבוקר של 'דרשו', היה אומר לי: 'אין תחליף ללימוד באשמורת הבוקר, הראש צלול ובהיר, ומלבד כל זאת גם אויר העולם זך ונקי והטומאה אינה שולטת באותן שעות, שהרי עיקר זמנם של בעלי העבירה הוא בתחילת הלילה, ואילו באשמורת הבוקר הם כבר ישנים…'.

ככל היוצא מפיו של החפץ חיים יעשה

באחד הפעמים שזכיתי להיכנס למרן בעל השבט הלוי הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל, סיפר לי שבצעירותו מסר שיעור בירושלים על ירושלמי סדר זרעים לפני כמה רבנים שעלו מרוסיה, ביניהם היו כאלו שזכו ללמוד תורה אצל ה'חפץ חיים' – הלא הם הצדיק רבי שלמה ליב בלוך זצ"ל והרה"ח רבי יהושע דוד רוזנפלד זצ"ל (המכונה רבי יהושע ווארשעווער). ר' יהושע זכה להתלוות אל החפץ חיים במשך כמה שנים, והיה מספר נפלאות ממש שראה אצל החפץ חיים. בין השאר סיפר לי – שח הרב וואזנר – שראו בחוש את קדושת ושמירת לשונו של החפץ חיים, שכן כל מה שהוציא מפיו נתקיים.

כמו כן סיפר לי רבי יהושע, שפעם אחת כאשר נפרד מהחפץ חיים ונטל רשות לנסוע לביתו שבוורשא, אמר לו החפץ חיים: "יהושע! דע, שלהימנע מללכת פעם אחת ברחובות וורשא, זה 'קרן קיימת לעולם הבא'"…

ראיתי תלמידי חכמים שלומדים ברבע ראש או בחצי ראש

מרגלא בפומיה דמרן בעל השבט הלוי, הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל, בשם מורו ורבו הגה"ק רבי שמעון מזעליחוב זי"ע: "ראיתי תלמידי חכמים שלומדים ברבע ראש או בחצי ראש, אך תלמיד חכם אמיתי הוא מי שכל ראשו שקוע בלימוד, ורק כאשר ילמד בדרך זו יפתחו לפניו מעיינות החכמה ויזכה להרגיש חיות בלימודו, שכן אז הוא מתעלה מעל לסביבתו ומתנתק מדאגותיו היומיומיות".