יום שני כ"ג בסיון תש"פ
האם ניתן לספור בספירת העומר כמה מספרים מִספק?
לכתחילה יש לדעת בשעת הברכה על ספירת העומר את מספר היום בעומר, אולם, בדיעבד, מי שלא ידע את מספר היום, ובֵרך על דעת שישמע את המספר מאדם הסופר בסמוך אליו, ואכן שמע ואמר את המספר הנכון – יצא ידי חובתו.
ומי שאינו יודע את מספר היום, ואין לו אפשרות לברר זאת, אולם באפשרותו לספור מִספק כמה מספרים אשר אחד מהם הוא בודאי מספר היום הנוכחי – יש אומרים שספירה שאינה וודאית אינה נחשבת לספירה, ואין בה תועלת לצאת מידי ספק; ויש אומרים שעליו לספור את המספרים המסופקים ללא ברכה, ואף רשאי להמשיך ולספור בימים הבאים עם ברכה, לאחר שיוודע לו המספר הנכון.
[שו"ע תפט, ה, ומשנ"ב כט; וראה שעה"צ לו-לז; ביאורים ומוספים דרשו, 65]
המברך על ספירת העומר כשבדעתו לספור מספר שגוי – האם יברך שנית?
מי שבֵּרך על ספירת העומר, ובשעת הברכה היה בדעתו לספור מספר שגוי, וספר את המספר השגוי, וב'תוך כדי דיבור' מסיום הספירה השגויה הבחין בטעותו, וחזר וספר כראוי – יצא ידי חובה. ובמקרה כזה, אינו צריך לשוב ולומר 'היום', אלא די בכך שיאמר את המספר הנכון.
ומי שספר את המספר הנכון, וטעה וסבר כי המספר אינו נכון, ובתוך כדי דיבור חזר ואמר מספר שגוי – יש אומרים שחזרה בתוך כדי דיבור אינה מועילה אלא לתקן, ולא לקלקל, ולכן יצא ידי חובת הספירה. ויש שכתב, שאף אם נניח שהחזרה מועילה גם לקלקל – כאשר היא נעשית מתוך טעות, אינה מקלקלת. ועם זאת, רצוי שישוב ויספור את המספר הנכון, ללא ברכה.
[משנ"ב תפט, לב; ביאורים ומוספים דרשו, 67]
מה דינו של השוכח לספור ספירת העומר בלילה?
מי ששכח לספור ספירת העומר בלילה – יספור ביום ללא ברכה, כיון שלדעת ראשונים רבים ניתן לקיים את המצוה רק בלילה. ועם זאת, בימים הבאים ימשיך לספור עם ברכה, משום שלדעת ראשונים רבים ניתן לקיים את המצוה גם ביום, ובנוסף, דעת ראשונים רבים שכל לילה הוא מצוה בפני עצמו, וניתן לברך עליו ללא קשר לימים האחרים; ובצירוף דעות אלה, ניתן להקל ולברך על הספירה.
ומנהג קהילות רבות מבני ספרד, שלאחר תפילת שחרית מכריז החזן את נוסח ספירת העומר של אותו היום, והציבור אומר אחריו, כדי שבכך יקיימו אלו ששכחו לעשות זאת אמש את מצוַת הספירה של יום זה, ויוכלו להמשיך ולספור בימים הבאים עם ברכה.
[שו"ע תפט, ז, משנ"ב לד, ושעה"צ מה; ביאורים ומוספים דרשו, 70]