הרב חגי ולוסקי
"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה" (מד, יח)
במה השווה יהודה את יוסף לפרעה באמרו 'כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה'?
מדרש רבה: "ואם שולף אני את חרבי ממך אני מתחיל, ובפרעה אני מסיים".
מדרש אגדה: "מה פרעה גוזר ואינו מקיים, אף אתה גוזר ואינך מקיים, מה פרעה להוט אחר הזכרים, אף אתה להוט אחר הזכרים".
פסיקתא זוטרתא: "כמו פרעה מלך ואתה שני לו, אף אבא מלך בארץ כנען ואני שני לו".
רמב"ן: אמר לו שירא ממנו ומדבר לפניו במורא, כאילו מדבר לפני פרעה.
חזקוני: יהודה אמר לו: שניכם שוים בגדולה, ואני חושש מחרון אפך, שכן אתה ופרעה שליטים על מצרים, ואין סמכות עליונה מעליכם שניתן לערער על החלטתכם, ועל כן אני מבקש שתשים את ליבך לויכוח שלי.
אלשיך: יהודה אמר לו: ברור לי שאתה יודע את לשון הקודש, שהרי 'כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה', ובהתאם לחוק במצרים, שעל המלך לדעת את כל 70 הלשונות, כך גם אתה מבין 70 לשונות. ועל כן אינו צריך מליץ.
רש"ר הירש: יהודה אמר ליוסף: אני מכבד אותך כמו את פרעה, ואם אומר לך דבר שלא ינעם לאזניך, אל יעלה על דעתך שדברי נאמרו מתוך זלזול, שכן מה שאומר לך, הייתי אומר גם לפרעה.
***
"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה" (מד, יח)
מדוע יהודה ניגש אל יוסף, ולא אח אחר?
בכור שור: יהודה ניגש משום שהיה ערב על בנימין, שאמר 'אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ' (לעיל מג, ט), וכפי שאמר בהמשך 'כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר מֵעִם אָבִי'.
אלשיך: יהודה אמר ליוסף: אני לבדי ניגש, משום שבי תלוי הדבר, הואיל ואני מכרתי את אחינו, ועל כך אנו נענשים.
הגר"א: הטעמים על מילים אלו הם 'קדמא ואזלא, רביעי, זרקא, מונח סגול'. בכך יש רמז לדברי יהודה שאמר לאביו 'אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים', וכפי שדרשו חז"ל את המילים 'כל הימים' – לעולם הבא. למה יהודה ניגש לדבר עם יוסף? 'קדמא ואזלא', למה קדם ואזל (=מדוע הלך) יהודה? 'רביעי', לבנים, יהודה. ומדוע לא ראובן הבכור? משום 'זרקא מונח סגול', משום שיהודה זרק עצמו מלהיות מונח בתוך עם סגולה, אמר לאביו שיהיה מנודה משני העולמות.
***
"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו" (מה, ג)
מדוע שאל שוב 'הַעוֹד אָבִי חָי' לאחר ששאלם על כך בפגישתם הקודמת, וענו לו 'שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ עוֹדֶנּוּ חָי', ומאז לא היו בארץ כנען?
רבי חיים פלטיאל: יוסף הבין מתשובתם הקודמת שהוא חי, אך והסיף ושאל 'הַעוֹד אָבִי חָי', משום שרצה למסור להם סימן שהוא יוסף, ועל כן כינה את יעקב 'אָבִי'. אם הוא היה מצרי, לא היה קורא לו אבי, שזו גנות עבור המצרים.
אמרי יהודה: יוסף ניסה לשכנע את אחיו שהוא אכן יוסף אחיהם שמכרוהו, ונתן להם כמה סימני היכר. אחד מהם, ששאל אותם מתחילה רק 'הַעוֹד אָבִי חָי', רק על אביו, ולא על אמו, שידע שאינה עוד בין החיים. אילו לא היה יוסף אחיהם, מנין ידע זאת, ומדוע לא שאל לשלומה.
כלי יקר: על אף שכבר אמרו לו שהוא חי, כפי שניתן היה להבין מדברי יהודה, יוסף לא היה בטוח באמינות ונכונות תשובתם. היה זה לפני התגלותו, כשהם עדיין סברו שהוא מצרי. יוסף חשב שאולי אמרו זאת כדי שיכמרו רחמיו על אביהם הזקן, שלא לגרום לו מיתה, ולכן שאלם שנית 'הַעוֹד אָבִי חָי'.
(מתוך ספרי 'תורתך שאלתי' – לימוד פרשיות התורה בדרך שאלות ותשובות, שנכתבו ע"י הרב חגי ולוסקי.
להערות, מייל [email protected])