היום נלמד: 'זימון' עם אנשים מסוגים שונים
יום שני י"ז בשבט תשע"ז
האם תלמידי חכמים מצטרפים ל'זימון' עם פשוטי העם?
בזמן חז"ל לא היו תלמידי החכמים מצרפים לקיום מצות 'זימון' אנשים שדרגתם בתורה היתה פחותה, כיון שחובת הזימון נוצרת על ידי ההתחברות לאכילה משותפת אשר גוררת אחריה התחברות לברך את ה' יחד, ואין ראוי לתלמיד חכם לַחֲבוֹר למי שדרגתו פחותה. אולם, כבר מימות הראשונים נהגו לצרף כל אדם, ואף 'עם הארץ' שאין לו כל ידיעה בתורה; וזאת כדי שלא להרחיק את פשוטי העם ולגרום לכך שיפרשו מדרך התורה לחלוטין. ויש אומרים שניתן לצרף אף אדם שאינו מקיים את המצוות התמידיות המפורסמות, כגון קריאת שמע; ורבים חולקים על כך, וראה להלן. [שו"ע ג, משנ"ב ב, וביה"ל ד"ה עם וד"ה מזמנין]
האם יתכן לצרף אדם שאינו שומר תורה ומצוות ל'זימון'?
כאמור, בזמננו מצטרפים תלמידי חכמים לקיום מצות 'זימון' אף עם פחותי העם. אולם, העובר עבירה המפורסמת בישראל לאיסור, כגון אכילת בשר טרף, בפומבי ובזדון, אפילו פעם אחת - אין לצרפו לזימון, כיון שמצות הזימון נוצרת, כאמור לעיל, על ידי התחברות האוכלים יחד, ואין ראוי לַחֲבוֹר לרשע ולוּ לזמן קצר. ויתכן שמותר לצרפו לזימון של עשרה כדי לזַמן בַּשֵּׁם. ו'תינוק שנשבה', דהיינו אדם שגדל כל ימיו ללא כל מודעות לקיום מצוות והִמנעות מעבירות - יש אומרים שמותר לזַמן עמו, אך אין לכבדו לברך את ברכת הזימון; ואם אכל מאכל אסור, אסור לצרפו. [משנ"ב ב, וביה"ל ד"ה עם; ביאורים ומוספים דרשו, 2-3]
האם מלצר בזמננו מצטרף ל'זימון'?
מלצר ששימש שני אנשים בסעודתם, ואכל אף הוא, אך לא ישב עמהם יחד, אלא אכל בעמידה ויצא אל המטבח ונכנס מספר פעמים במהלך אכילתו - יש אומרים שמצטרף עם שני הסועדים ל'זימון', כיון שדרכו לאכול בצורה זו, והיא נחשבת לגביו כ'דרך קביעות'. ויש אומרים שדווקא בזמן חז"ל, היה המלצר, שֶׁכּוּנָה 'שַׁמָּש', מצטרף לזימון באופן זה, משום שהיה נוטל את ידיו ואוכל יחד עם שאר המשתתפים בסעודה, אלא שלא ישב עמהם בדרך קביעות; אך בזמננו שהמלצר אינו סועד כלל במחיצת שאר המשתתפים בסעודה, ואוכל בנפרד, אינו מצטרף לזימון. [שו"ע א, ומשנ"ב א; ביאורים ומוספים דרשו, 1]