יום שלישי ח' בתמוז תש"פ
האם מותר לתקן כלֵי מטבח ביום טוב?
כל מלאכה האסורה בשבת, אם מדאורייתא ואם מדרבנן, אסורה גם ביום טוב; למעֵט: 1. מלאכת 'אוכל נפש' – מלאכה הקשורה בהכנת מאכל ומשקה. היתר זה מפורש בתורה, בנוגע ל'ימים טובים' של חג הפסח: "כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם".
- 'מכשירי אוכל נפש' – מלאכה שתכליתה לסייע בהכנת 'אוכל נפש', אך אינה עוסקת במאכל והמשקה עצמם, כגון תיקון כלי מטבח הנצרכים להכנת מאכל. היתר זה דרשו חכמים מהפסוק הנ"ל: 'לכם' – לכל צורכיכם, לרַבות מכשירי אוכל נפש; אך הוא מוגבל למקרה שבו לא היה ידוע לפני יום טוב על הצורך בעשיית המלאכה, או שלא היה ניתן לבצעה אז.
- מלאכת 'הוצאה'. 4. מלאכת 'הבערה' – הדלקת אש, (מאֵש קיימת).
[שו"ע תצה, א, משנ"ב א, ב, ה ו־ו, וביה"ל ד"ה וכן; ביאורים ומוספים דרשו, 3]
האם מותר להכין 'תה' ביום טוב ב'כלי ראשון' כשניתן להכינו ב'כלי שני'?
בהמשך לאמוּר: סיבת ההיתר לעשיית מלאכת 'אוכל נפש' ביום טוב היא, שביום טוב נאסרה רק 'מלאכת עבודה', כמפורש בפסוק המובא לעיל, ואילו מלאכת אוכל נפש נחשבת כ'מלאכת הנאה' ולא כמלאכת עבודה.
והיתר המלאכה, הוא היתר מוחלט, ואין פירושו שאיסור המלאכה רק 'נדחה' מפני הצורך ב'אוכל נפש'. ומשום כך, ניתן לברור ביום טוב פסולת מתוך אוכל, שהיא ברירה האסורה בשבת, ואין צורך להקפיד דווקא על ברירת אוכל מתוך פסולת. וכמו כן, ניתן להכין משקה 'תה' וכדומה ב'כלי ראשון', אף אם טעמו לא יפגם על ידי הכנה ב'כלי שני'. ובקצרה – אין צורך להשתדל להשיג את ה'אוכל נפש' המבוקש ללא עשיית מלאכה.
ולעומת זאת, מלאכת 'מכשירי אוכל נפש' אינה מותרת אלא במקרה שאין ברירה אחרת.
[ביאורים ומוספים דרשו תצה, 2, 6, ו־8; וראה חוט שני יו"ט עמ' מז]
האם בזמננו שיש מקררים מותר להכין מאכלים כרגיל ביום טוב?
בהמשך לאמוּר: מלאכת 'אוכל נפש' אשר ניתן היה לעשותה לפני יום טוב, ללא שהדבר יפגום ולו במעט בטעמו של המאכל – לדעת השולחן ערוך, מותר לעשותה ביום טוב; ולדעת הרמ"א, יש לעשותה לפני יום טוב, כדי שלא יהיה האדם טרוד במלאכות רבות, ויימנע בכך מלשמוח בחג כראוי, אולם, בדיעבד, מותר לעשותה ביום טוב באופן השונה מהרגיל.
ואף בימינו, שהמקררים מאפשרים הכנת מאכלים רבים לפני יום טוב, מותר להכין את המאכלים ביום טוב, אם משום שמאכל טרי טעמו משובח יותר, ואם משום שההיתר מתייחס לטבעו של המאכל, ללא התחשבות באפשרות לשמֵּר את טעמו על ידי אמצעים חיצוניים. ומאכלים שנהוג להכינם מראש בכמויות גדולות, כגון גבינה וירקות כבושים, אסור לכל הדעות להכינם ביום טוב; וראה עוד במקורות.
[שו"ע תצה, א, משנ"ב ז-י, שעה"צ ח, וביה"ל ד"ה וכן, וד"ה מיהו; ביאורים ומוספים דרשו, 4, 5 ו־7]