יום ראשון י"ד באב תשע"ז
באיזה יום ובאיזו שעה ניתן למסור עבודה לבעל מלאכה גוי?
מותר למסור עבודה לבעל מלאכה גוי בערב שבת אפילו בסמוך לשקיעה החמה – כל עוד היא זורחת – בקבלנות, עבור סכום קצוב מראש, כיון שאם הגוי יעבוד בשבת, הוא זה הבוחר לעשות כן, ולצורך עצמו, כדי להשלים את המוטל עליו; ואף אם הוא מודיע בשעת מסירת העבודה שיעבוד בשבת. אך אסור לישראל לומר לו לעבוד דווקא בשבת, או להשלים את העבודה עד יום מסוים, באופן שידוע כי לשם כך יעבוד הגוי בשבת; ולכן, לדוגמה, מותר למסור רכב למוסך של גויים בערב שבת אחר הצהריים, אך לא יאמר לבעל המוסך שרצונו שהרכב יתוקן עד למוצאי שבת או עד ליום ראשון, באופן שידוע כי לא ניתן לתקן את הרכב בזמן כה קצר אלא אם כן יעבדו בשבת, שהרי הוא כאומר לו לעבוד בשבת. וכן צריך שיוציא הגוי את הדברים הקשורים לעבודה מפתח ביתו של ישראל לפני כניסת השבת. ואם יש אפשרות להשלים את העבודה עוד לפני שבת, מותר למוסרהּ לגוי אף שלא בסכום קצוב מראש. [שו"ע רמז, א, משנ"ב א-ד, ושעה"צ ב; ביאורים ומוספים דרשו, 3]
מהי החומרה המיוחדת בשליחת מכתב בידי גוי?
לדעת השולחן ערוך, יש חומרה מיוחדת בנוגע לשליחת מכתב בידי גוי; והיא – שאסור לשולחו בידי הגוי ליישוב שבו לא מתקיימת שליחת דואר קבועה ומסודרת, ופעמים שהאחראי על העברת הדואר לנמענים אינו נמצא במקום. וטעם האיסור, מפני 'מראית העין', שאם יגיע הגוי ליישוב זה בשבת ולא ימצא את האחראי על הדואר במקומו הקבוע, ילך לחפש אחריו בשבת, והרי זה כאילו עושה זאת בשליחות הישראל; ודווקא במכתב חששו לחשש רחוק זה, כיון שיש בו חשש נוסף – שכיון שניכר שהוא של ישראל, והרואים עלולים לחשוד כי הישראל מסר לו את המכתב בשבת עצמה. ולדעת הרמ"א, בשעת הצורך יש להקל ולשלוח בימי ראשון עד חמישי, ואפילו אם ידוע שלא יוכל להגיע למקום היעד לפני כניסת השבת; אבל בערב שבת אין להקל, כיון שאז נראה כאילו הוא מוביל את המכתב דווקא בשבת בשליחותו של ישראל. ואף לדעת השולחן ערוך, אם היישוב אינו רחוק, כגון שהוא במרחק נסיעה של יום אחד, מותר לשלוח את המכתב בימי ראשון עד שלישי. [שו"ע רמז, א, משנ"ב ד, ז, י ו־יא; וראה ביאורים ומוספים דרשו, 5, ועטרת צבי ג]
האם מותר לשלוח 'דואר אקספרס' בערב שבת?
האיסור הנ"ל בשליחת מכתב ליישוב שבו לא מתקיימת שליחת דואר קבועה – אינו אלא כשהמכתב כתוב בכתב עברי, שאז קיים החשש הנ"ל ל'מראית העין'; אך אם הוא כתוב בלועזית – דין שליחתו כדין כל עבודה, שכאשר לא קצבו סכום מסוים עבורהּ, מותר למוסרה לגוי בערב שבת בתנאי שיספיק להשלימה לפני השבת, כנ"ל. ואם חתימת המכתב היא בכתב עברי – ספק אם הדבר מותר. ואם שולח מכתב בידי הגוי ישירות לנמען, ולא באמצעות האחראי על הדואר ביישוב – נחלקו הפוסקים אם גם באופן זה יש להחמיר; אך אם מורה לגוי שבמקרה שהנמען אינו בביתו ימסור את המכתב לבני ביתו, מותר הדבר לכל הדעות. ואם קצב סכום מסוים עבור שליחת המכתב – לכל הדעות מותר לשולחו אף בערב שבת סמוך לשקיעה; אך אסור לומר לו להוביל את המכתב דווקא בשבת, כדין כל עבודה. ושליחת 'דואר אקספרס' בערב שבת, פעמים שהיא כציווי לשלוח דווקא בשבת; אך במקום צורך גדול ניתן להקל בדבר. [שו"ע רמז, א, ומשנ"ב ה-ו; ביאורים ומוספים דרשו, 4, 6 ו־8]