יום רביעי כ' אב תשע"ו
האם מותר לכרוך ספרי קודש בכריכה שיוּצרה לצורך ספרי חוֹל?
אין להסב חפץ של חולין לחפץ של קדושה, כגון המפה שעל גבי הבימה, או כריכת ספרי קודש. ואם מדובר בחפץ שיוּצַר לצורכי חולין אך טרם השתמשו בו - נחלקו הפוסקים אם מותר לעשות ממנו תשמיש קדושה. ואף כששינה את צורת החפץ - נחלקו הפוסקים אם מותר לעשות ממנו חפץ של קדושה, והמנהג להקל. וחפץ של מצוה או חפץ המשמש למצוה - כגון טלית ונרתיקהּ - מותר לעשותם מחפץ ששימש לצורכי חולין. [סעיף כא וס"ק קא ו־קג; ביאורים ומוספים דרשו, 119, 120 ו־122]
אדם המתפרנס ממכירת כלבים - האם ניתן לקבל ממנו תרומה לבית הכנסת?
בהמה שניתנה כשכר למעשה עבירה, או ששימשה כתמורה לכלב בעיסקת חליפין, אסורה בהקרבה. ובדומה לכך, אסרו חכמים לקבל כתרומה לבית הכנסת חפץ ששימש לדברים אלו; ואם הוקדש חפץ כזה לבית הכנסת, יתכן שחלה עליו קדושה, אך אסור להשתמש בו בבית הכנסת. ואם מכרו את החפץ ותרמוּ את תמורתו לבית הכנסת, או שבכסף שהתקבל במכירת כלב רכשו חפץ כלשהו ותרמוהו - ניתן לקבל את התרומה. [סעיף כא, ס"ק קד, קו, קז ו־קי, וביה"ל ד"ה אסור]
'בעל קורא' שחלה והבריא לאחר מספר שנים - האם שב לתפקידו?
אדם הנושא משרה ציבורית כלשהי - כגון רב בית הכנסת או 'בעל קורא' - וחלה, או נאלץ לעבור דירה לתקופת מה, וכיוצא בזה, ומינו אחר תחתיו - לכשיבריא, או ישוב להתגורר במקום, הריהו שב למשרתו. ובמשרות מסוימות - יש למנות גם את זה שהחליפו לתפקיד מכובד כלשהו. ואם חלפו מספר שנים מאז שעזב את משרתו - יש אומרים שאינו שב למשרתו; יש אומרים ששב באופן חלקי לצד זה שהחליפו; ויש שהסתפק בדבר. [ס"ק קטו; ביאורים ומוספים דרשו, 131]