היום נלמד על: מצוַת 'וְקִדַּשְׁתּוֹ'
יום רביעי כ"ד באייר תשע"ו
הילד של משפחת כהן מתארח בביתך - האם צריך להגיש לו את מנת האוכל לפני כולם?
נאמר בתורה על הכהן: "וְקִדַּשְׁתּוֹ כי את לחם אלקיך הוא מקריב", ומפרשים חז"ל: "לפתוח ראשון" - כגון בעליה לתורה, "ולברך ראשון" - כגון בברכת המזון. יש אומרים שדין זה מצות עשה מדאורייתא, ויש אומרים שמדרבנן, והפסוק הוא 'אסמכתא'. כבוד זה ניתן לכהנים כזכות להנאתם, ובידם למחול עליו, (למעֵט בסדר העליה לתורה). ויש שכתבו שחובה לקדש בכבוד זה גם כהן בעל מום, הגם שהוא פסול לעבודה. ונחלקו הפוסקים אם חובה לקדש ולכבד כהן קטן, או שדרגתו פחוּתה משל בעל מום מפני שאין לו חלק בקדשים ואינו מצווה לאוכלם; (ויש שכתב להחמיר מספק). [סימן קכח, ס"ק קעד-קעה; ביאורים ומוספים דרשו, 177-178]
האם מותר לכהן לשמש כ'משב"ק' של אחד מגדולי הדור?
בנוסף לחיובי הכבוד הנ"ל, אסור גם להשתמש בכהן, ואמרו חכמים שהמשתמש בו נחשב כמועל בהקדש. ואם מחל הכהן על כבודו - מותר להשתמש בו; ויש אומרים שהמחילה מועילה רק כשיש לכהן הנאה מהשימוש בו, כגון שמקבל שכר, או שמדובר באדם חשוב שיש הנאה ותועלת בשימושו, אולם שימוש חינם הוא בזיון לכהן, ועל בזיונו אין בידו למחול; ורצוי להחמיר. ואם מדובר בעבודה בזויה - אין להשתמש בו בחינם, אך אם עושה זאת לשם פרנסתו, מותר, אלא שאין ראוי לכהן עצמו לעסוק בפרנסה כזו. ויתכן שמותר לכהן להשתמש בכהן אחר אף כשלא מחל על כבודו. [סימן קכח, ס"ק קעה, וביה"ל ד"ה אסור; ביאורים ומוספים דרשו, 180]
מתפללים מנחה בתענית ציבור וכבר שקעה החמה - האם מותר לברך ברכת כהנים?
בזמנים עברו היו שותים יין במשך היום, ובשעת תפילת מנחה היתה השכרות מצויה, ולכן תיקנו חכמינו שלא לברך בה ברכת כהנים, שאסור לשיכור לברכהּ. אולם בתפילת מנחה של תענית ציבור (למעֵט יום הכיפורים), שלא מצויה בה שכרות - מברכים ברכת כהנים. ונחלקו הפוסקים אם דין זה הוא גם כשמתפללים בתענית 'מנחה גדולה', או רק כשמתפללים בסמוך לשקיעת החמה. ויש להקפיד שהברכה תֵּאמר לפני השקיעה, ובדיעבד יתכן שיש להקל עד זמן מסוים לאחר השקיעה. ואמירת "אלקינו ואלקי אבותינו ברכנו..." מותרת אף לאחר השקיעה. [סימן קכט, סעיף א וס"ק א, ו־ג; ביאורים ומוספים דרשו, 1 ו־4]