להלן סיפור מופלא מ'ווי העמודים' מתוך דבריו הנפלאים של הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, ומובאים ע"י ר' מיכאל צורן הי"ו, ויש בו כדי ללמדנו, שכאשר שואלים רב לגבי עניין מסוים, עד כמה עלינו לא להתחכם בנידון.
סיפר ד"ר משה אליקים ברוקם המשמש בשעות שלפני הצהרים כרופא בכיר במעייני הישועה, ואחה"צ הוא מחשובי הלומדים בכולל בית דוד-חולון:
בביה"כ שהתפללתי בו לפני כמה שנים, היה יהודי שמוצאו מארה"ב. למחייתו היה סוחר יודאיקה, הוא היה נוסע פעמיים בשנה לארה"ב עם קטלוג של מוצרי יודאיקה, ספרים, חומשים, פרוכת, וכיוצא בזה, ומקבל הזמנות, ולאחר מכן היה שולח זאת מהארץ לחו"ל.
בחול המועד פסח סיפר אותו סוחר, שהוא מתעתד לנסוע לחו"ל מיד במוצאי פסח. אמרתי לו: אתה נכנס לשאלה הלכתית גדולה, אתה אמנם יוצא מכאן במוצאי פסח, אך אתה תגיע לשם בבוקרו של יו"ט שני, והרי ההלכה היא, שמיד כשאתה מגיע לשם אתה מתחייב לשמור על יו"ט שני.
"אז מה אתה מציע לי?", שאל הסוחר. אמרתי לו: הפשוט ביותר, לשנות את הכרטיס, ולדחותו ליום אחר. אולם הלה התנגד: "לא בא בחשבון, הטיסה הבאה תצא רק יומיים לאחר מכן, ואני אפסיד יומיים עבודה, לא בא בחשבון". והוסיף: "לפי מה שהבנתי ממך, האיסור הוא משום 'לא תתגודדו', כלומר אני בן א"י ואיני מחויב ביו״ט שני, והאיסור לעשות מלאכה שם, הוא כדי שאנשים לא יראוני נוסע. אני אשתדל שבנסיעתי משדה התעופה עד המלון אף אחד לא יראה אותי, והכל יבא על מקומו בשלום".
אמרתי לו: ההלכה מפורשת במשנה ברורה, שאפילו בצנעא אסור, ותזכור מה שכתוב בגמרא (שבת דף סד ע׳׳ב): אמר רב יהודה אמר רב, כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית עין אפילו בחדרי חדרים אסור!
אמר לי "גוט מועד" והלך. כלומר: 'אתה מחמיר מדי, זה לא נראה שדבר שאסור משום מראית עין, אסור גם בחדרי חדרים, מי יכול לראות אותי.
לאחר שבעה שבועות חזר הלה מחו"ל, ואמר לי: "אני מצטער על הרגע שלא שמעתי בקולך, שילמתי מחיר יקר, יקר מאד על שלא שמעתי לך, להלכה הצרופה שאסור לחלל יו״ט שני גם בצנעא". וכך סיפר:
"כידוע לך, אני החלטתי שבצנעא מותר לחלל יו״ט, ואכן נסעתי ללוס אנג'לס במוצאי פסח, הגעתי לשם באחרון של פסח, הזמנתי מונית ונסעתי למלון. המלון מכיל ארבעים וחמש קומות, קיבלתי חדר בקומה השלושים ושבע, כמובן שעליתי במעלית, כי הרי לשיטתי בצנעא מותר
"לאחר שהתמקמתי במלון, החלטתי שהיות ואני צריך להתחיל את עבודתי מיד במוצאי החג, אני אתגלח כעת, ואהיה מוכן לצאת לדרך מיד בצאת החג. חשבתי לעצמי: מלון שאין בו אפילו יהודי אחד, איזה בעיה יכולה להיות כאן להתגלח, מי יכול לראות אותי בחדר סגור, בקומה השלושים ושבע. יש כאן אלף חדרים שכולם מאוישים על ידי גויים, לי אין איסור לעשות מלאכה ביו"ט, רק לשיטת הד"ר אסור משום מראית עין, מי יכול לראות מה שאני עושה בתוך חדרי.
"הוצאתי את מכונת הגילוח, הכנסתי לשקע החשמלי, אך שכחתי לכוונו לוואט של ארה״ב בארץ ישראל הוואט הוא 220 ובחו"ל 110, וכך מיד כשהכנסתי את המכונה לשקע, התחילה המכונה להוציא עשן. אמנם לא קרה כלום, הוצאתי מיד את המכונה מהשקע, וחוץ מנזק קטן למכונה לא קרה כלום.
"והנה לאחר כמה שניות מתקשרים אלי מהקבלה למטה ושואלים אותי מה קרה בחדר, הגלאי עשן מצפצף. סיפרתי להם את הסיפור של המכונה והם נרגעו. אבל כעת היתה לי בעיה, כל החדר מלא עשן, אי אפשר לפתוח חלונות בקומות הגבוהות של בית המלון, הכל עובד שם עם מיזוג אוויר, וכל חדרי מלא עשן.
"החלטתי לפתוח את הדלת כדי שהעשן יצא. מה שלא ידעתי, שהגלאי עשן של הפרוזדור אינו מחובר לקבלה, אלא ישר למכבי אש של לוס אנגל'ס… עוד דבר לא ידעתי, שלפני כשלושה שבועות הייתה שריפה גדולה בבית מלון בלוס אנג'לס ונשרפו שני אנשים למוות, והאשימו את המכבי אש שלא באו בזמן, וכל התקשורת שם הייתה נגדם, עד שבלחץ הקהל הקימו ועדת חקירה כדי לבדוק בדיוק מה קרה.
"לכן הפעם, מיד כשצפצף הגלאי במכבי אש, הזעיקו שלושים משאיות, ושלש מאות כבאים! אני, שכבר סגרתי את הדלת, שמעתי התרחשות למטה במלון, ועד שחשבתי אם לגשת לחלון ולראות מה קרה, כבר שעטו עשרות כבאים לחדרי, ובמכת גרזן פרצו את החדר, כאשר הם צועקים בקול: 'היכן האש?'… הייתי מאד מבוהל מהפריצה הלא מתוכננת, הסברתי מה שקרה עם המכונה, והם הגיבו בהבנה והזהירו אותי: "בפעם הבאה תזהר כשאתה מכניס מכונה לשקע'.
"אבל בינתיים ביחד עם הכבאים נכנסו גם צלמי התקשורת, והם צילמו אותו כשאני יושב עם מכונה ביד ורוצה להתגלח, וכל מהדורות החדשות בלוס אנגל'ס נפתחו עם הסיפור הדרמטי על מאות כבאים ששעטו למלון ועל הטעות שאירעה, ותמונתי עם המכונה בידי וכיפה על ראשי, התנוססה בראש כל חוצות… יהודי לוס אנג'לס שפתחו את החדשות במוצאי יו"ט ראו אותי יושב במצב מאד לא נעים, ובנוסף ראו אותי כשאני יושב עם כיפה על ראשי, ובידי מכונת גילוח. בכל מקום שהסתובבתי, עצרו אותי יהודים ושאלו: 'זה אתה שרצית לחלל את היו"ט שני, ועשית שריפה בבית מלון?'… ובמקום לעשות עסקים, עשיתי לעצמי ביזיונות נוראים. הרגשתי על בשרי את מאמר חז"ל: 'הם עשו בסתר, והקב"ה פרסמם בגלוי'".
(פניני עין חמד, הובא בליקו"ש)