מֵהלכות שמחת החג וכבוד החג
* נאמר בתורה על חג הסוכות: וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, ודרשו חכמינו ז"ל, שמצוה זו אמורה אף על חג הפסח וחג השבועות, ואף על ראש השנה, שנקרא גם הוא חג. וגם ימי חול המועד בכלל המצוה.
* על מצות השמחה בחגים, נאמר בתורה: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה… וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ". והרמב"ם מכביר במילים חריפות כנגד אלו שאינם מקיימים חובה זו, וגם הזוהר הקדוש מפליג מאד בעונשם, ה' ישמרנו.
* נשים אינן חייבות באכילת פת ביום טוב, ולכן, אם שכחו 'יעלה ויבוא' בברכת המזון, אינן צריכות לחזור ולברך.
* בחול המועד יש ללבוש בגדים הנאים מאלה של ימות החול; והיו מגדולי ישראל שנהגו ללבוש בחול המועד בגדי שבת, וכן מנהג רוב ישראל בימינו.
איסור המלאכה בחול המועד
* נחלקו ראשונים אם איסור המלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן, ולמרות שמדברי השולחן ערוך נראה כי האיסור הוא מדרבנן, אין להקל כדעה זו כי אם במקרה של 'צורך גדול'.
* מותר לטלטל מוקצה בחול המועד, להפריש תרומות ומעשרות, ולטבול כלים, אף כשאין בפעולות אלו צורך בחג; וכן מותר לדבר על אודות דברים שאסור לעשותם בחול המועד.
* מותר לעשות מלאכה בחול המועד לצורך רפואי, ואף לשיכוך כאב קל. אולם, טיפול רפואי שנועד לשימור – יש אומרים שאין לעשותו בחול המועד אלא במקרה שדחייתו עלולה לגרום בעתיד לנזק.
תספורת וגזיזת ציפורניים בחול המועד
* מצוה לספר את שיער הראש לפני יום טוב, כדי להֵראות כיָּאות בימי החג, ועיקר המצוה – להסתפר בערב יום טוב ממש; ולכתחילה יש להסתפר לפני חצות היום, כיון שעל פי הקבלה לא ראוי להסתפר לאחר זמן תפילת מנחה. וכדי לזרז את העם לקיים מצוה זו, אסרו חכמינו ז"ל להסתפר בחול המועד. ואף מי שלא היה באפשרותו להסתפר לפני החג, מחמת אונס מסוים – אם האונס אינו חד משמעי, דהיינו שאכן אירע מאורע מסוים שבגינו לא הסתפר, אבל אין הדבר גלוי וברור שמאורע כזה מונע את האפשרות להסתפר – אינו רשאי להסתפר בחול המועד.
* מי שרשאי להסתפר בחול המועד – עליו לעשות כן בצינעה, ולא בפרהסיה, כיון שסיבת ההיתר אינה ידועה לכל.
* ילד שלא הסתפר לפני החג, ושערו מגודל ומסב לו צער, מותר לספרו בחול המועד; אולם, אם מדובר בילד שמבנה גופו גדול ונראה כבר מצוה, יתכן שאין לספרו בפרהסיה.
* לדעת השולחן ערוך, מותר לגזוז צפרנים בחול המועד, באמצעות קוצץ ציפורניים, מספריים, או פצירה; וכל שכן להסירן בידיים, או בשיניים. אולם, לדעת הרמ"א, אסור לגוזזן באמצעות כלי.
הלכות שונות
* חכמינו ז"ל אסרו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ולכן, אסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ לצורך טיול ובילוי, וכדומה. והתירו חכמים לצאת לחוץ לארץ לצרכים שונים, וביניהם – עיסוק במסחר.
* מנהג בני אשכנז עוד מימי הגאונים, שמומר שעבד עבודה זרה ושב בתשובה, עליו לגלח את כל שערותיו, ורק לאחר מכן הוא שב ומתקבל לקהל ישראל, ומצרפים אותו ל'מנין'.