מסכת חולין על דפיה הרבים, עומדת להסתיים, וההתרגשות – מי יכול להכילה? לפנינו שני מכתבים מלומדי הדף היומי, שפורסמו בגיליון 'מאורות הדף היומי'.
"מזה הרבה שנים שאני זוכה להשתתף בין לומדי הדף היומי. לפני מספר שנים עברתי לגור בבני ברק, ותקופה קצרה למדתי את הדף לבד, עד שראיתי כי קשה עלי הלימוד בלא לשמוע שיעור והצטרפתי לשיעור דף היומי. כאשר הגיעו למסכת חולין, התבקשתי לשמש כמגיד שיעור בבית כנסת סמוך לביתי, ונעניתי ברצון. כאשר התחילו מסכת הוריות, ידוע ידעתי כי עוד מעט קט יתחילו ללמוד 'סדר קדשים' וברכי פקו. החלטתי כי אפסיק למסור את השיעור ואשוב להאזין למגיד השיעור שנהגתי לשמוע את שיעוריו.
"שבוע לפני תחילת סדר קדשים, פגשתי יהודי תלמיד חכם, דרשן מפורסם ומגיד שיעור, וסיפרתי לו את המתרחש בליבי. הוא הגיב ואמר לי: אנחנו נמצאים בעולמו של הקב"ה, כיצד אתה רשאי להתייאש, וכי התורה שלך היא? כל אדם הלומד תורה זקוק לסייעתא דשמיא, הן אם הוא לומד מסכת ברכות, מגילה או הוריות. אל תתייאש, הפציר בי ונפנה לדרכו. נעניתי לו. כיום אנו אוחזים ב"ה לקראת סיום מסכת חולין, ואין מאושר ממני. הקב"ה עזר לנו"
ומכתב מעניין נוסף: "אנקדוטה מרגשת שחזיתי במו עיניי. לפני זמן מה התקיים אירוע שריתק אליו המוני אנשים, אשר נשאו את עיניהם בשקיקה לעברו של כדור שהתרוצץ מהכא להתם ומהתם להכא, תוך כדי מאמצים עילאיים של קבוצת גברתנים שניסו להשתלט עליו.
"באותו יום, מגיד השיעור, המעורה בחייהם של משתתפי שיעורו, סיים את השיעור ופנה בחמימות לעברו של אחד ממשתתפי השיעור, לחץ את ידו ואמר: 'יפה שבאת היום, באמת יפה, אני מעריך את זה'. הלה הגיב בנחישות: 'כבוד הרב, דווקא באתי, בכוונה', אמר ולא יסף.
"עיניו של מגיד השיעור התלחלחו בדמעות של קדושה. אי אפשר לשער איזה חותם מופלא של יהדות הטביע אב זה בבני משפחתו, כאשר הוא הוכיח להם, במעשים, לא במילים ולא בדיבורים, כי הדבר החביב עליו ביותר, הוא 'הדף היומי'
"נישא תפילה לבורא עולם, שיזכנו להמשיך ללמוד את תורתו, בשמחה ובנחת, ונזכה אנחנו וצאצאנו וצאצאי צאצאנו וצאצאי עמך בית ישראל ללמוד ולהגות בתורה הקדושה".