היום נעסוק בנושא: תפילה בלשון הקודש ובשפה זרה
יום חמישי ל' באדר א' תשע"ו
האם מותר להתפלל ולברך בשפה זרה?
מצוה מן המובחר להתפלל ולברך בלשון הקודש, והעושה כן יוצא ידי חובה אף כשאינו מבין את הלשון, למעט ברכות 'אבות' ו'מודים' שבתפילת העמידה, אשר כל אדם צריך לדעת את פירושן. ומעיקר ההלכה מותר להתפלל ולברך בכל שפה שהיא, ובתנאי שהיא מדוברת בפי רבים מאנשי המקום, ומובנת היטב למתפלל עצמו, אך אסור לנהוג כן בקביעות. ולבעל תשובה שטרם למד לקרוא בלשון הקודש, מותר להתפלל בשפה זרה עד שיתרגל בקריאת לשון הקודש; ואף כשמתפלל עם ציבור המתפללים בלשון הקודש, נחשב כמתפלל בציבור. [סעיף ד וס"ק יג-יד; ביאורים ומוספים דרשו, 24, 25, 29, 30 ו־32]
באיזו לשון מדבר הקב"ה עם הנביאים?
כאמור, אין להתפלל בקביעות בשפה זרה, אך באקראי, אם אינו מבין את לשון הקודש וחָפֵץ להתפלל בכוונה עם הבנת פירוש המילים - רשאי להתפלל בשפה זרה. אולם כשאין מטרתו להתפלל בכוונה, לא יתפלל בשפה זרה אף באקראי, כי אם בלשון הקודש, כיון שיש בה סגולות ומעלות רבות, ובה מדבר הקב"ה עם הנביאים, ובה נברא העולם. ועוד, שנוסח התפילה בלשון הקודש הותקן בדקדוק רב בידי מאה ועשרים אנשי כנסת הגדולה, אשר חלקם היו נביאים, ורמוזים בו סודות נשגבים, ואף כשאין זוכים לכוון באמירתן כראוי, התפילה עולה למעלה ופועלת את פעולתה. [ס"ק יג וביה"ל ד"ה יכול]
מהו היתרון בקבלת התפילה של ציבור על פני יחיד?
ההיתר האמור, להתפלל בשפה זרה באקראי, אינו אלא בציבור, שהשי"ת מקבל את תפילתם ללא סיוע מלאכים, אבל ביחידות אין להתפלל בשפה זרה, כיון שהיא מתקבלת רק בסיוע מלאך מֵליץ, והמלאכים מבינים את לשון הקודש בלבד. ויש אומרים שאת נוסח התפילה הקבוע מותר להתפלל בשפה זרה אף ביחידות. ויש אומרים שאיסור התפילה בשפה זרה ביחידות מתייחס רק ללשון הארמית, שהיא מגונה בעיני המלאכים. ולכן אין לומר את תפילות 'יקום פורקן' וכיוצא בהן ביחידות, אולם מותר להתפלל בציבור בארמית אף כשהציבור עצמם עוסקים בתפילה אחרת. [סעיף ד וס"ק טו, יח ו־יט; ביאורים ומוספים דרשו, 36-37]