מֵהלכות קדיש ו'בָּרכו'
* חובה על כל יחיד ויחיד להקשיב לאמירת הקדיש ולכוון בעת ענייתו; ואסור לעשות כל פעולה שהיא, וכן לדבר או להרהר בעניָנים אחרים, ואפילו בדברי תורה, בעת עניית הקדיש.
* את הקדיש יש לומר בקול רם, כדי שישמעוהו כל הציבור; ויש שכתב שאם אומר את הקדיש בלחש נראה כדובר שקר, שאומר בפיו לציבור לקדש את ה', ונזהר שלא להרים את קולו.
* יש שכתב שהאומר קדיש במקום שבו הנוסח שונה מזה שרגיל בו, יאמר בנוסח המקום; ויש שכתב שיאמר בנוסח שרגיל בו, ומהם שהוסיף כי את חציו השני של הקדיש, יאמר בנוסח המקום.
* בעת עניית 'דבר שבקדושה' – קדיש, קדושה ו'בָּרכו' – צריך לעמוד, ואף היושב צריך לקום ולענות בעמידה; ויש שנהגו שלא לקום לעניית הקדיש, ורק כאשר כבר עמדו המשיכו ועמדו וענו לקדיש.
* חשיבות 'אמן יהא שמיה רבה' גדולה מחשיבותה של הקדושה, ולכן העומד בבית הכנסת ושומע קדיש ממניָן אחד, וקדושה ממניָן אחר, יענה לקדיש.
* יש לענות 'אמן יהא שמיה רבה' בקול רם, כיון שהדבר מסייע לכוָּנה, וכן מסוגל לביטול גזֵרות רעות, אך לא יגביה את קולו באופן מוזר.
* יש אומרים שאסור להפריד בענית "אמן יהא שמיה רבה…" בין המילים 'עלמיא' ו'יתברך', ויש שכתב כי אדרבה אין לחבֵּר את המילה 'יתברך' למילה 'עלמיא'.
* יש אומרים שלאחר שהחזן אומר "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" עונים כל הציבור 'אמן', כדרך שעונים אמן על ברכה, ויש אומרים שלא יענו, שהרי אומרים זאת בעצמם.
* בעת אמירת 'בָּרכו' וענייתו יש לעמוד, אך יתכן שהציבור אינו צריך להמשיך ולעמוד עד לאחר אמירת החזן "ברוך ה' המבורך…".
קריאת שמע – זמנהּ לכתחילה ובדיעבד
* זמן הקיום של מצות קריאת שמע, ושל ברכות קריאת שמע, מתחיל בעת שאור היום מספיק לִכְדֵי "שיראה את חבירו הרגיל עמו קצת בריחוק ארבע אמות ויכירנו".
* סוף זמן קריאת שמע בדיעבד הוא עד שלש שעות 'זמניות', דהיינו 3/12 מאורך היום – המשתנה במשך השנה, ולכתחילה יש לקוראהּ לפני הנץ החמה, ואסור לאחרהּ עד לסוף הזמן.
* מצוה מן המובחר לקרוא את קריאת שמע עם ברכותיה בסמוך לזמן 'הנץ החמה', דהיינו תחילת נִרְאוּת השמש בעולם, ולהתחיל את תפילת 'שמונה עשרה' בהנץ החמה; ונוהַג זה מכונֶה 'כְּוָתִיקִין'.
* מלבד האיסור לעסוק בעסקיו לפני התפילה, ישנה סיבה נוספת שבגינהּ חייב האדם להזדרז ולהתפלל תפילת שחרית, והיא – קיום מצות קריאת שמע מוקדם ככל האפשר.
* מי שלא יהיה באפשרותו לקרוא קריאת שמע בכוונה הנדרשת, בכל משך הזמן הראוי לכתחילה לקריאתה – רשאי לקוראהּ מעלות השחר ואילך, כיון שזהו זמנהּ מדאורייתא.
* מי שיש באפשרותו לקרוא קריאת שמע עם תפילין רק בזמן שמיד לאחר עלות השחר, לפני הזמן הראוי לכך מדרבנן – יש שצידד כי מותר לו להניח אז תפילין ולקרוא קריאת שמע.