אחד ממתפללי ביה"כ 'דברי שיר' בבני ברק, ר' ירוחם פישל פפר זצ"ל, פנה להרה"ג רבי יוסף ישראלזון זצ"ל חתן רבינו הגרי"ש אלישיב זצ"ל ובקשה בפיו: יש לו אחיין, גביר אדיר, בן למשפחת רייכמאן, הרוצה עד מאד לזכות ללמוד עם חמיו, רבינו זצוק"ל, חברותא פעם אחת בחודש, והוא מבקש שייסע איתו לירושלים כדי לדבר על כך עם רבינו.
הרה"ג ר' יוסף זצ"ל שהכיר היטב את סדר יומו של חמיו העמוס עד לעייפה, אמר כי לא נראה לו שחמיו ייעתר לבקשה כזו, ולכן נראה לו מיותר לנסוע באופן מיוחד עבור ענין כזה, אך בימי חול המועד הוא בין כך משתדל מאד להגיע לביקור, ואם רצונו בכך יקרא לו והם יכנסו ביחד אל רבינו ויציעו לפניו את הבקשה.
ואכן באחד מימי חול המועד עלה הרה"ג ר' יוסף זצ"ל לבית חמיו בירושלים וצירף אליו את המבקש ונכנס אל הקדש פנימה. רייכמאן הביע את בקשתו, ומיד הוסיף כי הלימוד כה יקר בעיניו, עד שהוא מוכן לשלם על כך בצ'ק מזומן על סך עצום של כמה וכמה מליוני דולרים שבעזרתם יוכל רבינו לחתן את כל נכדיו…
רבינו התייחס אליו בכבוד אך אפילו התלבטות קלה לא נרשמה על פניו. הוא ענה מיד שאינו מסכים מכיוון שחברותא כזו תפריע לו בסדר הלימוד שלו, ושאל בתמיהה: וכי נראה לך שבעבור כמה מיליוני דולרים שווה לשנות זמן מועט מסדרי הלימוד?!…
(כתבי הגרי"ש אבות ח"א)