יום שלישי ט' בתשרי תשע"ט
האם מותר להזמין גוי לסעודות שבת ויום טוב?
מלאכת 'אוכל נפש' ביום טוב, לא הותרה לצרכיו של גוי. מסיבה זו, אסרו חכמים להזמין גוי לסעודה ביום טוב, מחשש שמא יבשלו במיוחד עבורו, ויעברו בכך על איסור מלאכה ביום טוב, אולם, מותר לשלוח לביתו אוכל שהוכן לצורך ישראל; וכן מותר להציע (ללא הפצרה) לגוי שכבר הזדמן לביתו, לאכול.
ואילו בשבת – מותר אף להזמין את הגוי לסעודה, כיון שאין חשש שיבשלו עבורו, שהרי הבישול אסור בשבת; ומותר אף לטרוח בהגשת המאכלים לפניו, מפני 'דרכי שלום', וכדרך שמפרנסים את עניי הגויים יחד עם עניי ישראל מפני דרכי שלום.
[שו"ע שכה, א, משנ"ב א-ב, ושעה"צ ב-ג; ביאורים ומוספים דרשו, 2; משנ"ב תקיב, י]
האם מותר להזמין אדם שאינו שומר מצוות לסעודת יום טוב?
כאמוּר, אסור להזמין גוי לסעודת יום טוב; וכך גם דינו של יהודי המחלל שבת בפרהסיה. אולם, 'תינוק שנשבה', דהיינו, יהודי שגדל בסביבה המנותקת משמירת המצוות ואינו יודע מאומה על אודותן – מותר להזמינו.
והחילונים שבזמננו – יש אומרים שאין דינם כ'תינוק שנשבה', ובפרט בארץ ישראל, בה הסביבה אינה מנותקת לחלוטין משמירת המצוות; יש שכתב שמחלל שבת הנמצא במצב של התקרבות לשמירת מצוות, יש להקל ולהזמינו; ויש שכתב כי יש לדון בכל מקרה לגופו, ובמקרה של ספק ניתן להקל ולהזמינו.
[ביאורים ומוספים דרשו שכה, 1 ו־תקיב, 6; וראה עוד שם]
האם מותר לאפשר לעובד הזר להוציא חפצים לרשות הרבים בשבת?
אסור לאפשר לגוי להוציא חפצים של ישראל, מרשותו של ישראל לרשות הרבים, בשבת, כאשר יש סבירוּת שעוברים ושבים יראוהו; מחשש שהרואים יסברו כי עושה זאת בשליחותו של ישראל. וכל שכן שאסור להניח את החפץ ביד הגוי, מחשש להשתתפות הישראל במלאכת ה'הוצאה' הנעשית על ידי הגוי.
אולם, מותר לאפשר לגוי להוציא חפצים שלו (למעֵט מַשְׁכּוֹנוֹת); ויש אוסרים להניחם לפני הגוי על דעת שיוציאֵם, וכל שכן להניחם בידו. וחפץ שאין סבירות שהגוי יוציא מרשות ישראל, כגון מאכל בכמוּת המיועדת לאכילה מיידית במקום – מותר אף להניחו ביד הגוי.
[שו"ע שכה, א, משנ"ב ג, ד, ה, ז ו־ח, שעה"צ ז-ח, וביה"ל ד"ה לפניו; וראה שם בנוגע לרשות הרבים שבזמננו]