יום ראשון ט' בתשרי תשפ"א
האם מותר להדליק נר בליל יום טוב כדי למנוע פחד מחֶשכת הלילה?
לדעת הרמב"ם, מותר להדליק אש ביום טוב אף שלא לצורך כלל, אך לדעת רוב הפוסקים, מותר להדליק אש רק כשיש צורך בדבר; וכן הלכה.
הצורך העיקרי שעבורו מותר להדליק אש הוא, כמובן, 'אוכל נפש', דהיינו, בישול, אפייה, צלייה, וחימום מים לשתייה. וכן מותר להדליק אש לצורך שאר הנאות הגוף, כגון תאורה, חימום הבית, וחימום מים לרחיצה.
וכמו כן, מותר להדליק נר כדי למנוע פחד בחֶשכת הלילה, או להדליק נר נוסף כדי למנוע טירחה בהליכה אל נר המוצב במרחק.
אולם, הדלקת נרות לצורך אחר, וכגון שמדליק נרות מיוחדים ויקרים כדי להראות את עושרו לעיני כל – אסורה. וראה להלן בנוגע להדלקה לצורך מצוה.
[שו"ע תקיד, ה, משנ"ב ל, שעה"צ לט, וביה"ל ד"ה נר; ביאורים ומוספים דרשו, 25]
באיזה מקום מותר להדליק 'נר נשמה' ביום טוב?
בהמשך לאמוּר: מותר להדליק נרות ביום טוב לצורך מצוה. וכגון: נרות יום טוב (ראה להלן), ריבוי אור בחדרי הבית בלילה לכבוד יום טוב, סעודת ברית מילה, ונר להבדלה בליל יום טוב שחל במוצאי שבת.
וכמו כן, מותר להדליק נרות בבית הכנסת, ואף באופן שבית הכנסת מוצף באור השמש, או באור החשמל; משום שיש בזה כבוד להשי"ת, וכפי שפירשו רבותינו ז"ל את הכתוב בישעיהו: "בָּאֻרִים כַּבְּדוּ ה'" – בריבוי נרות בבתי כנסיות. וכל שכן כשמדליקים לפני התפילה, לכבוד התפילה. אולם, בשעה שבית הכנסת ריק מאדם, יתכן שאין היתר להדליק נרות באופן שאין אורם ניכר.
ו'נר נשמה', שנוהגים להדליק ביום השנה לפטירת האב והאם – יש להדליקו במקום שיש תועלת באוֹרוֹ; ובשעת הדחק, יתכן שמותר להדליקו אף במקום שאין תועלת באורו.
[שו"ע תקיד, ה, משנ"ב ל-לג, וביה"ל ד"ה נר, וד"ה שהרי; ביאורים ומוספים דרשו, 28, וראה עוד שם]
האם מותר להדליק נרות ביום טוב בחדר המוּאר באור החשמל?
בהמשך לאמוּר: הדלקת נרות יום טוב, נועדה בעיקרהּ לשֵׁם תאורת המקום שבו מדליקים; ולכן, יש שהסתפקו אם מותר להדליקם בחדר המוּאר באור החשמל; ויש שהתירו זאת רק כאשר השפעת הנרות ניכרת, וכגון שהם מוצבים על גבי השולחן ומוסיפים אור ליושבים סביבו. ויש שכתבו שנהגו להדליק אף כשאין משמעות לתוספת האור, מחמת המצוה שבדבר, הנחשבת כצורך המתיר זאת.
וכן הדלקת נרות שבת ביום טוב שחל בערב שבת – יש שהתירוהָ רק באופן שיש תועלת באור הנרות, כגון בחדר אפֵל; ויש שהתירו זאת אף כשהחדר מואר באור היום או באור החשמל. ויש שכתבו כי ראוי לסדר מערב יום טוב, באמצעות שעון, שתאורת החשמל תִּכבה בליל שבת למשך שעה קלה, שבהּ יאירו רק הנרות.
[ביאורים ומוספים דרשו תקיד, 26-27; וראה עוד שם]