סיפר הגאון רבי שמחה שלמה לוין על אמו הצדקנית [אשת הגה"צ רבי אריה לוין זצ"ל, חותנתו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שהשבוע ביום ראשון כ"ו באדר חל יום היא"צ שלה]: לאחר מות אמה ע"ה שימשה אמי את אביה ודאגה לכל צרכיו במסירות. כאשר נשא אביה אשה בשנית ואמי עלתה לארץ ישראל, העניק לה כאות הערכה – את שרשרת הפנינים שהייתה שייכת לאמה האהובה.
כשהגיעה אמי לארץ ישראל, התעניינה אצלה אחותה הרבנית מרת גיטה מלכה פרנק, שעלתה כמה שנים קודם לכן ארצה, מה עלה בגורל שרשרת הפנינים של אמם, באומרה כי עז חפצה לקבלה למזכרת אהבה.
תיכף השיבה לה אמי: "אכן אבינו שלח שרשרת זו עמדי כדי למוסרה לך", והעניקה אותה לה ברוחב ליבה… וסיפר רבי שמחה שלמה, שכל ימיה היתה אמו רואה את אחותה ענודה בשרשרת זו, ולא עלתה על דעתה איזו מחשבת חרטה או צער על ויתורה הגדול.
בהלווייתה, כינה אותה גיסה רבי צבי פסח פרנק בהערצה "אחת האימהות", ובמשפחה אמרו שעל מעשה זה בעיקר היתה כוונתו, וכן כתב עליה במכתבו: "לא מצאתי דוגמתה בימינו אלה, והרי היא כאחת האמהות שרה רבקה רחל ולאה!"
הגאון הצדיק רבי אריה היה מרבה להעתיר על ציונה של רעייתו ע"ה עבור הנזקקים לישועה, ורבים ראו ישועות בזכות כך, וכמו שתיאר רבי אריה במכתבו על מעשה פלא שארע לאחר פטירתה:
"…שכחתי לכתוב לך דבר פלא. בטח עוד בזכרונך ר' חיים סלנימסקי ואשתו חנה אשר התחתנו בביתנו, ואמנו הצדיקה היתה לה לאם. ובעלה הוא איש מצוין בתורה ויראה עובד בדואר. זאת חנה סבלה מאיזה מחלה ודרוש היה לעשות לה ניתוח ולא יכלה להחליט על זה. אמנם החליטה שתעשה זאת רק באופן שאת הניתוח יעשה לה ד"ר ברומברגר – המנתח הראשי. וזה דבר בלתי אפשרי.
והנה בלילה חלמה כי אמנו הגיעה לביתה בטקסי מפואר אשר לא ראתה בהקיץ, ונכנסה לביתה, והאשה הנזכרת שאלה בעצתה, ואמנו אמרה לה כי היא באה רק לברך אותה שיהיה הכל בהצלחה כפי רצונה. ולמחרת נתקבלה בביה"ח הדסה, ובמקרה יוצא מהכלל עשה לה הניתוח ד"ר ברומברגר…")
('שמחת שלמה', הובא בגיליון 'נר לשולחן שבת')